Page 414 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫היכל המשפט‪ ,‬נצרת־ ִעלית‪1994-99 ,‬‬ ‫הכניסה לבניין מודגשת ברחבה ציבורית גדולה‪,‬‬
‫[ראו עמ' ‪]401-394‬‬ ‫שמתחומה מתנשא מגדל תצפית לגובה ‪ 22‬מטרים‬
‫ומהווה נקודת ציון אזורית‪ .‬בהצעה המקורית ביקשו‬
‫במסגרת היערכות חדשה של הנהלת בתי המשפט‬
‫בארץ‪ ,‬הוקם היכל משפט חדש באחת הנקודות‬ ‫האדריכלים לשלב בראש המגדל עבודה פיסולית‬
‫של יחיאל שמי‪ ,‬אך קשיי מימון הביאו לגניזת הרעיון‪.‬‬
‫הגבוהות והנצפות ביותר בתפר שבין נצרת ונצרת־‬
‫ִעלית‪ .‬מיקומו ועיצובו של הבניין הפכו אותו לאחת‬ ‫בהמשך נסגרה גם מרפסת התצפית שהיתה שם‪,‬‬
‫מנקודות הציון הבולטות בנוף האזור‪ .‬בבניין‪ ,‬בשטח‬ ‫והמגדל אינו משמש עוד לייעודו המקורי אלא‬
‫לאחסון ִמתקני שידור של חברות סלולר‪.‬‬
‫בנוי של ‪ 24‬אלף מ"ר‪ ,‬פועלים בית משפט מחוזי‪,‬‬
‫בית משפט השלום ובית הדין לעבודה של מחוז‬ ‫בניין קרן הביטוח לפועלי הבניין של ההסתדרות‪,‬‬
‫הצפון‪ .‬בנוסף יש בו אולמות הרצאות‪ ,‬ספרייה‪,‬‬ ‫ירושלים (כיום קופת חולים כללית)‪1965-72 ,‬‬
‫קפטריה‪ ,‬משרדי מזכירּות‪ ,‬תאי מעצר וחניון תת־‬ ‫[ראו עמ' ‪]393-390‬‬
‫קרקעי‪ .‬בתכנון הבניין שילבו האדריכלים פרטים‬
‫שאולים מן השפות החזותיות הנהוגות בקרב מגזרי‬ ‫בניין משרדים זה‪ ,‬שתכנונו החל ב־‪ 1965‬ונמשך‬
‫האוכלוסיה השונים החיים באזור‪ ,‬אך ככלל חזותו‬ ‫עם הצטרפותו של משה גיל‪ ,‬נועד לשכן את משרדי‬

‫סמכותית ועיקרו גוש אנכי‪ ,‬בשילוב מגדלונים‬ ‫קרן הביטוח לפועלי בניין שנוסדה ב־‪ .1945‬נשמר‬
‫וצריחים עם גגות משופעים‪.‬‬ ‫בו השימוש באבן נסורה חלקה לחיפוי החזיתות‪,‬‬
‫אך הקופסתיות הקלילה שאפיינה עבודות קודמות‬
‫של המשרד בירושלים – דוגמת מרכז תרבות עמים‬
‫לנוער (‪ ,)1956-60‬או בית אלישבע (‪– )1960-62‬‬
‫התחלפה כאן בגושניות כבדה ואפילו מבצרית‪ ,‬בשל‬
‫הבליטות המסיביות והחריצים האופקיים והאנכיים‬
‫בחזית (החריצים משמשים כחלונות‪ ,‬אם בגובה‬
‫אדם עומד ואם בגובה אדם יושב)‪ .‬מאסת הבניין‬

‫מתפרקת לתתי־קופסאות‪ ,‬מרכיב חוזר בחזית‬
‫המדגיש את אופיה הפיסולי ומהווה מצע למשחקי‬

‫אור וצל‪.‬‬

‫חזית הכניסה חובקת רחבה פתוחה התחומה‬
‫בטראסות מגוננות‪ ,‬ובה סורגי פלדה דמויי תחרה‪,‬‬
‫ברושי זכוכית וגופי תאורה מעשה ידיו של הפסל‬
‫עמי לוי‪ .‬השער מורכב מגגון דקורטיבי של קורות‬

‫‪411‬‬