Page 415 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫החדרים הפנימיים ולהאירם באור טבעי‪ .‬טיפול‬ ‫פונים מסדרונות מקשרים המובילים למשרדים‪.‬‬
‫מיוחד ניתן לחזית הדרומית‪ ,‬הבנויה למעשה כחזית‬ ‫תבליט אלומיניום שיצר משה שטרנשוס בהזמנת‬
‫האדריכלים‪ ,‬קבוע על החזית המערבית הפונה אל‬
‫כפולה‪ ,‬שבחלקה הפנימי פתחי חלונות ובחלקה‬ ‫הרחוב הראשי (אז דרך פתח־תקוה‪ ,‬כיום דרך בגין)‪.‬‬
‫החיצוני משטחי הצללה אופקיים קבועים‪ ,‬לצד‬ ‫זהו תבליט מופשט המתאר נסיעה ומבוסס על סמל‬
‫עמודי הבניין האנכיים החשופים לעין‪.‬‬
‫החברה‪ ,‬המורכב מגלגל וכנפיים‪.‬‬
‫בית עיריית באר־שבע (פרס ראשון בתחרות)‪,‬‬ ‫הבניין נמכר בראשית שנות ה־‪ ,2000‬וכיום‬
‫‪[ 1961-72‬ראו עמ' ‪]389-382‬‬ ‫מתכננים בעליו להרוס אותו ולבנות תחתיו מגדל‬

‫האדריכלים זכו בתחרות על תכנון בית העירייה‬ ‫משרדים חדש‪.‬‬
‫כבר ב־‪ ,1961‬אך שבע שנים חלפו בטרם הונחה‬
‫אבן הפינה במעמד שר האוצר פנחס ספיר‪ ,‬ורק‬ ‫מרפאת קופת חולים‪ ,‬חדרה‪ ,‬שנות ה־‪60‬‬
‫ב־‪ 1972‬נשלמה הבנייה ומשרדי העירייה השונים‪,‬‬ ‫[ראו עמ' ‪]381-378‬‬
‫שהיו פזורים בחמישה אתרים ברחבי העיר‪ ,‬רוכזו‬
‫כולם בבניין אחד‪ .‬לבית העירייה נבחר מגרש בגדה‬ ‫העבודה על בניין מרפאות זה היתה התנסות חד־‬
‫המזרחית של שדרות רגר‪ ,‬הציר המרכזי של העיר‪,‬‬ ‫פעמית בתכנון למערכת הבריאות‪ ,‬נדבך נוסף‬
‫בניסיון הרבגוני והעשיר שנצבר במשרד‪ .‬אפשר‬
‫לצד בנייני ציבור אחרים ומול קולנוע קרן‪.‬‬
‫למצוא בו הד לבית עיריית באר־שבע ולבית קראוזה‬
‫(יד לבנים) בבית הספר החקלאי מקוה־ישראל‬

‫שתוכננו במקביל‪ ,‬כשהמכנה המשותף הבולט הוא‬
‫השימוש בלבני סיליקט עם פסי בטון‪ ,‬החושפים‬
‫את שלד הבניין ומדגישים את אופקיותו‪ ,‬בדומה‬
‫לחשיפת השלד בבנק החקלאות בתל־אביב‪.‬‬

‫הבניין מעוצב כגוש אחד‪ ,‬מוארך ואופקי‪,‬‬ ‫אך בעוד שבעיריית באר־שבע לבני הסיליקט‬
‫שחזיתותיו מסתירות בין קפליהן חלונות צרים‪,‬‬ ‫מופיעות במסדרונות הפנימיים בלבד‪ ,‬הרי שכאן‬
‫המאירים ומאווררים את המסדרונות‪ .‬המשרדים‬ ‫(כמו בבית קראוזה) מופיעות הלבנים בפנים ובחוץ‬
‫מאורגנים סביב שלוש חצרות פנימיות רחבות‪,‬‬ ‫גם יחד והופכות לאלמנט העיצובי הבולט בבניין‪.‬‬
‫שאינן נראות מבחוץ‪ .‬העיסוק בפתרונות אקלימיים‬ ‫שני הגושים המרכיבים את הבניין נקשרים זה לזה‬
‫באמצעות חצר פנימית‪ ,‬שתפקידה לתרום לאיוורור‬
‫ניכר הן בעיצוב החצרות והן בפתחי החלונות‬
‫בחזיתות‪ ,‬המוגנים כולם מפני השמש המסנוורת‬

‫והאבק‪ .‬הבניין בנוי מבטון שנותר חשוף בשתי‬
‫הקומות העליונות‪ ,‬כאשר רק קומת המסד מחופה‬

‫באבן מקומית בסיתות פראי‪.‬‬

‫‪412‬‬