Page 415 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 415

‫החדרים הפנימיים ולהאירם באור טבעי‪ .‬טיפול‬            ‫פונים מסדרונות מקשרים המובילים למשרדים‪.‬‬
‫מיוחד ניתן לחזית הדרומית‪ ,‬הבנויה למעשה כחזית‬           ‫תבליט אלומיניום שיצר משה שטרנשוס בהזמנת‬
                                                      ‫האדריכלים‪ ,‬קבוע על החזית המערבית הפונה אל‬
   ‫כפולה‪ ,‬שבחלקה הפנימי פתחי חלונות ובחלקה‬           ‫הרחוב הראשי (אז דרך פתח־תקוה‪ ,‬כיום דרך בגין)‪.‬‬
     ‫החיצוני משטחי הצללה אופקיים קבועים‪ ,‬לצד‬        ‫זהו תבליט מופשט המתאר נסיעה ומבוסס על סמל‬
               ‫עמודי הבניין האנכיים החשופים לעין‪.‬‬
                                                                         ‫החברה‪ ,‬המורכב מגלגל וכנפיים‪.‬‬
      ‫בית עיריית באר־שבע (פרס ראשון בתחרות)‪,‬‬               ‫הבניין נמכר בראשית שנות ה־‪ ,2000‬וכיום‬
                     ‫‪[ 1961-72‬ראו עמ' ‪]389-382‬‬         ‫מתכננים בעליו להרוס אותו ולבנות תחתיו מגדל‬

    ‫האדריכלים זכו בתחרות על תכנון בית העירייה‬                                                ‫משרדים חדש‪.‬‬
   ‫כבר ב־‪ ,1961‬אך שבע שנים חלפו בטרם הונחה‬
    ‫אבן הפינה במעמד שר האוצר פנחס ספיר‪ ,‬ורק‬                    ‫מרפאת קופת חולים‪ ,‬חדרה‪ ,‬שנות ה־‪60‬‬
  ‫ב־‪ 1972‬נשלמה הבנייה ומשרדי העירייה השונים‪,‬‬                                          ‫[ראו עמ' ‪]381-378‬‬
   ‫שהיו פזורים בחמישה אתרים ברחבי העיר‪ ,‬רוכזו‬
 ‫כולם בבניין אחד‪ .‬לבית העירייה נבחר מגרש בגדה‬          ‫העבודה על בניין מרפאות זה היתה התנסות חד־‬
 ‫המזרחית של שדרות רגר‪ ,‬הציר המרכזי של העיר‪,‬‬               ‫פעמית בתכנון למערכת הבריאות‪ ,‬נדבך נוסף‬
                                                         ‫בניסיון הרבגוני והעשיר שנצבר במשרד‪ .‬אפשר‬
           ‫לצד בנייני ציבור אחרים ומול קולנוע קרן‪.‬‬
                                                    ‫למצוא בו הד לבית עיריית באר־שבע ולבית קראוזה‬
                                                          ‫(יד לבנים) בבית הספר החקלאי מקוה־ישראל‬

                                                     ‫שתוכננו במקביל‪ ,‬כשהמכנה המשותף הבולט הוא‬
                                                         ‫השימוש בלבני סיליקט עם פסי בטון‪ ,‬החושפים‬
                                                         ‫את שלד הבניין ומדגישים את אופקיותו‪ ,‬בדומה‬
                                                            ‫לחשיפת השלד בבנק החקלאות בתל־אביב‪.‬‬

        ‫הבניין מעוצב כגוש אחד‪ ,‬מוארך ואופקי‪,‬‬            ‫אך בעוד שבעיריית באר־שבע לבני הסיליקט‬
    ‫שחזיתותיו מסתירות בין קפליהן חלונות צרים‪,‬‬          ‫מופיעות במסדרונות הפנימיים בלבד‪ ,‬הרי שכאן‬
   ‫המאירים ומאווררים את המסדרונות‪ .‬המשרדים‬          ‫(כמו בבית קראוזה) מופיעות הלבנים בפנים ובחוץ‬
     ‫מאורגנים סביב שלוש חצרות פנימיות רחבות‪,‬‬           ‫גם יחד והופכות לאלמנט העיצובי הבולט בבניין‪.‬‬
‫שאינן נראות מבחוץ‪ .‬העיסוק בפתרונות אקלימיים‬          ‫שני הגושים המרכיבים את הבניין נקשרים זה לזה‬
                                                    ‫באמצעות חצר פנימית‪ ,‬שתפקידה לתרום לאיוורור‬
      ‫ניכר הן בעיצוב החצרות והן בפתחי החלונות‬
  ‫בחזיתות‪ ,‬המוגנים כולם מפני השמש המסנוורת‬

     ‫והאבק‪ .‬הבניין בנוי מבטון שנותר חשוף בשתי‬
‫הקומות העליונות‪ ,‬כאשר רק קומת המסד מחופה‬

                       ‫באבן מקומית בסיתות פראי‪.‬‬

‫‪412‬‬
   410   411   412   413   414   415   416   417   418   419   420