Page 417 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫לשימור – אך על שאר המגרש מתכננת אגודת‬ ‫בית אגודת העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב‪,‬‬
‫העיתונאים להקים מגדל מגורים ומשרדים‪ .‬הבניין‬ ‫תל־אביב (פרס ראשון בתחרות)‪1948-57 ,‬‬

‫ההיסטורי ימשיך לשמש בייעודו המקורי‪.‬‬ ‫[ראו עמ' ‪]361-356‬‬

‫בנק החקלאות לישראל‪ ,‬תל־אביב‪1951-55 ,‬‬ ‫התחרות על תכנון בית אגודת העיתונאים‪ ,‬בגבולה‬
‫[ראו עמ' ‪]371-362‬‬ ‫המזרחי דאז של תל־אביב‪ ,‬נערכה ביולי ‪1948‬‬

‫בנק החקלאות לישראל – חברה ממשלתית‬ ‫והוגשו לה ‪ 24‬הצעות‪ .‬בהצעתם של בני הזוג נדלר‬
‫המעניקה אשראי לענפי החקלאות השונים – הוקם‬ ‫הוצג מכלול של שלושה בניינים‪ ,‬בני שתיים עד‬

‫ב־‪ ,1951‬ושולמית ומיכאל נדלר הוזמנו לתכנן‬ ‫שלוש קומות‪ ,‬המקושרים זה לזה וסוגרים על חצר‬
‫את משרדיו‪ ,‬על מגרש בשטח דונם וחצי במרכז‬ ‫פנימית‪ .‬האגף המרכזי‪ ,‬הפונה אל הרחוב הראשי‪,‬‬
‫חדש של מבני ציבור שהתפתח אז בקצהו הדרומי‬
‫של רחוב אבן־גבירול בתל־אביב‪ .‬הבניין הוצב בקו‬ ‫עוצב כתיבה אופקית ובה שני אולמות כנסים‬
‫אפס של מגרש משולש בקרן הרחובות קרליבך‬ ‫והרצאות (האחד ל־‪ 135‬מושבים‪ ,‬והשני ל־‪328‬‬
‫והחשמונאים‪ ,‬כדי לפתור את צורתו הבעייתית ובה־‬ ‫מושבים)‪ ,‬אולם עיון‪ ,‬משרדים ומסעדה‪ .‬בקומת‬
‫הגג מרפסת רחבת ידיים ואולם עם ספרייה‪ .‬החזית‬
‫בעת ליצור דופן של בלוק עירוני‪.‬‬ ‫אל הרחוב הראשי עוצבה בכוונה תחילה להדגשת‬
‫ייעודו הציבורי של הבניין‪ ,‬ולכן הוא מוגבה ממפלס‬

‫הרחוב והכניסה אליו עוברת במע ֶלה מדרגות‬
‫רחבות‪ ,‬המובילות אל מבואה שהחצר הפנימית‬
‫בקצ ָה‪ .‬אכסדרה מוגבהת לאורך חזית זו מחזקת‬

‫את הקשר עם הרחוב‪ ,‬וכך גם שלושה פתחים‬
‫רחבים וגבוהים התופסים כשליש מאורכה‪ .‬בשני‬
‫האגפים האחרים תוכננו משרדים ואולמות אחרים‪,‬‬
‫ובשלב מסוים נשקל הרעיון להפוך חלק מהשטח‬

‫למלון המארח עיתונאים זרים‪.‬‬

‫הבניין‪ ,‬ובו ארבע קומות וקומת מרתף‪ ,‬נחלק‬ ‫מלחמת העצמאות עיכבה את גיוס הכספים‪,‬‬
‫לשני אגפי משרדים המלווים כל אחד מן הרחובות‬ ‫והקמת הבניין החלה רק ב־‪ .1953‬שנתיים לאחר‬
‫מכן הושלם האגף המרכזי והאגף הניצב לו‪ ,‬ושנים‬
‫ומקיפים חצר אחורית‪ ,‬הנפתחת לרחוב במעבר‬ ‫ספורות לאחר מכן נבנה גם האגף האחורי‪ .‬האגף‬
‫רחב החצוב באגף קרליבך‪ .‬ה ִמפרק בין שתי זרועות‬
‫הראשי‪ ,‬זה הפונה לרחוב קפלן‪ ,‬הוכרז כבניין‬
‫הבניין‪ ,‬בקודקוד המשולש‪ ,‬מסומן בגוש מקשר‬
‫ובו אולם מבואה מרכזי‪ ,‬המוגבה ממפלס הרחוב‬

‫בכמה מדרגות רחבות‪ .‬עיצובו של גוש זה הוא‬
‫שמקנה לבניין את מעמדו הייצוגי‪ ,‬שכן הוא שובר‬
‫את הזווית החדה של קרן הרחובות בחזית ישרה‬
‫דווקא‪ ,‬הנמנעת מן הקווים המעוגלים שהיו נהוגים‬
‫אז בבניינים השוכנים בקרנות רחוב תל־אביביות‪.‬‬

‫בדומה לחזית קולנוע קרן בבאר־שבע‪ ,‬גם כאן‬
‫עוצבה החזית במסך זכוכית המחולק על־ידי קורות‬

‫‪414‬‬