Page 418 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 418

‫תרמה ל ִשכלול גישתם לתכנון בנייני משרדים‪ ,‬וכעבור כמה שנים זכה‬
                                          ‫המשרד במקום הראשון בתחרות החשובה על תכנון בית עיריית באר־‬

                                               ‫שבע (‪ .)1961‬ההצעה הזוכה התבססה על מבנה תיבה סגור‪ ,‬מוגן‬
                                             ‫מרוחות הנגב‪ ,‬ששלוש חצרות פנימיות מחדירות אור ואוויר לחדריו‪.‬‬
                                             ‫חזיתות התיבה עשויות בטון חשוף בגימור קורדרוי מחורץ‪ ,‬לשבירת‬

                                                                                             ‫קרני השמש המדברית‪.‬‬
                                            ‫במקביל לבית עיריית באר־שבע התנסו במשרד לראשונה בתכנון‬

                                                   ‫בניין משרדים רב־קומות‪ :‬בית קואופרטיב התחבורה הציבורית‬
                                                ‫אגד בתל־אביב (‪ ,)1954-63‬שנבנה מבטון חשוף בקומות המסד‬
                                               ‫וחיפוי גרנוליט בקומות העליונות והצטרף לגל של בנייני משרדים‬
                                              ‫ברוטליסטיים שהוקמו בתל־אביב בשנות ה־‪ 60‬וה־‪( 70‬בית אל־על‪,‬‬
                                               ‫‪ ;1963‬מגדל שלום מאיר‪ ;1965 ,‬בית כור‪ ;1970 ,‬בית הדר־דפנה‪,‬‬
                                               ‫‪ .)1971‬הסטרוקטורליזם הברוטליסטי מאפיין גם את הפרויקטים‬
                                            ‫הבאים של המשרד‪ :‬הצעה לתכנון בנק ישראל בירושלים (‪ ,1966‬לא‬
                                               ‫בוצעה)‪ ,‬ותכנון בניין המשרדים של קרן הביטוח לפועלי הבניין של‬

                                                                                ‫ההסתדרות בירושלים (‪.)1965-72‬‬
                                                      ‫בבית קרן הביטוח לפועלי הבניין של ההסתדרות איתגרו‬
                                          ‫האדריכלים את מעטפת הסריג המקובלת בטיפוס הבניין הנדון‪ :‬מערך‬
                                              ‫החלונות הייחודי במעטפת נותן ביטוי פלסטי לתפקודים האנושיים‬
                                             ‫בחדרי המשרדים (חלון "דיוקן" לאדם עומד; חלון סרט "נופי" לאדם‬
                                            ‫יושב)‪ ,‬ומשכלל את החזּות המודרניסטית שרווחה בעבודתם בעשור‬
                                             ‫הקודם‪ .‬התפרקות זו של המאסה המרכזית למערכת רבת־איברים‪,‬‬
                                                ‫ניכרת גם בהצעותיהם לתכנון בית עיריית אשקלון (‪ )1976‬ובניין‬

                                                                           ‫הפרלמנט בקנברה‪ ,‬אוסטרליה (‪.)1979‬‬
                                           ‫ִשכלולה של חזית הסריג הטיפוסית ופירוק המבנה האחד למערך‬

                                                 ‫רב־גושי הגיעו לשיא ביטוַים בתכנון היכל המשפט בנצרת־ ִעלית‬
                                                  ‫(‪ – )1994-99‬המבנה הממלכתי הגדול והמורכב ביותר שאיתו‬
                                              ‫התמודד המשרד בעשרות שנות פעילותו‪ .‬מערכת מונומנטלית זו‪,‬‬
                                                   ‫החולשת על סביבתה וכוללת עשרות אולמות משפט‪ ,‬לשכות‬
                                         ‫ומשרדים‪ ,‬מהווה את גרעינה המתפתח של קריית הממשלה המחוזית‬
                                         ‫בעיר‪ .‬כשאר מבני הציבור והפקידּות שתוכננו במשרד מאז שנות ה־‪,50‬‬
                                               ‫גם בניין זה דובר את שפת השעה‪ ,‬והפעם מנשבת בו רוח הפוסט־‬

                                                               ‫מודרניזם בדיאלוג עם מסורות אסתטיות מקומיות‪.‬‬

‫‪415‬‬
   413   414   415   416   417   418   419   420   421   422   423