Page 464 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 464
הבדלים המלמדים על שינויים שחלו בחברה הישראלית ועל השפעת
האדריכלים שהצטרפו למשרד ,אך חרף ההבדלים בולט המכנה
המשותף :הבניינים כולם נראים כצומחים כמו סלעים מהקרקע,
כאשר למרות החלוקה הפונקציונלית לגושים מאסיביים נפרדים,
נשמרת תחושה של אחדות אורגנית.
בשיחה איתה מנתה שולמית נדלר כמה מהעקרונות שהנחו את
המשרד מאז שנותיו הראשונות ,ובראשם יושרה אדריכלית" :דגלנו
בפשטות ובהירות תכנונית ,בעקביות סגנונית ,באמירה שאינה
שוכחת את הנושא .חתרנו לאדריכלות זמינה ופתוחה ,הדוברת אותה
שפה בחוץ ובפנים" .תיאור קצר זה נוגע בייחודיות של שפת המשרד
ומסביר את כושרה הגרעיני להטמיע היטב שינויים עתידיים בתרבות
האדריכלית בארץ ובעולם ,לרבות הגישות שהביאו איתם השותפים
החדשים במשרד ,האדריכלים שמואל ביקסון ומשה גיל והאדריכלית
העמיתה רינה אלקון .בעבודת המשרד נשמר לכל אורך הדרך מבנה
עומק אורגני ,המעיד על זיקה לזרם המרכזי של התנועה המודרניסטית.
ואמנם ,כאשר בוחנים את התפתחות עבודת המשרד לאורך
השנים אפשר להבחין לא רק במאפיינים אורגניים מּוּכרים כמו
הצורות המונוליתיות ,הדגשת ההיבט החומרי והחיבור הישיר לקרקע.
מבני ה־ DNAהמשותפים לכל העבודות ,מעוגנים בחוקי הטבע:
התמקדות בקונסטרוקציה ובהיבטים הפונקציונליים ,קשר בין הפרט
לשלם ,והכלה של תהליכי צמיחה ושינוי ,כאשר תהליך התכנון כולו
מתפתח מהְּפנים אל החוץ .יסודות אורגניים אלה ,שמקורותיהם
נעוצים בקונסטרוקטיביזם הרציונלי שהחל להתגבש באירופה כבר
בראשית המאה ה־ ,19היוו בסיס גם ל"ברוטליזם האקספרסיוניסטי"
שהשפיע על עבודת המשרד וניכר בעיקר במבני הציבור בתכנונו –
אך גם בבנייני הפרק ה"סטרוקטורליסטי" המאפיין את אדריכלות
המשרד מסוף שנות ה־ 60ואילך.
העובדה שכל חברי הצוות היו חניכי הטכניון – שהקונסטרוקטיביזם
הרציונלי ,האורגני במהותו ,שלט בו מאז היווסדו – עמדה ביסוד שיתוף
הפעולה הפורה ביניהם .יתר על כן ,מכנה משותף זה מסביר את
ההצלחה של אדריכלי המשרד לשקף בעבודתם את מה שנתפס
כ"עיצוב ישראלי" :הפשטּות ,הביטוי הכן של החומרים והקונסטרוקציה,
המאסיביות המחוספסת ,היו לתו היכר של כל תחומי העיצוב
הישראליים ,מקראמיקה וצורפּות ועד לפיסול .הנטייה של אמנים
ואומנים ישראלים לשלב בין המקומי לאוניברסלי ובין מודרניזם
לפרימיטיביזם ,התאים היטב לאדריכלים שפעלו בחברה שחתרה לחיבור
בין עתיד לעבר ובין ִקדמה להשתרשות באדמה ובתרבות ארכאית.
המגמה האורגנית־אקספרסיוניסטית באדריכלות ,שזכתה לפריחה
מחודשת בעבודתם של אדריכלים מרכזיים כלה קורבוזייה ,פרנק לויד
רייט ולואי קאהן לאחר מלחמת העולם השנייה ,נקלטה במהירות
(ולא במקרה) באדריכלות הישראלית .עקרונות ה"אמנויות ואומנויות"
461
