Page 465 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫גבישי בטון‪ :‬הערת מבוא‬
‫זיוה שטרנהל‬

‫ב־‪ 1946‬פתחו שולמית ומיכאל נדלר‪ ,‬שני בוגרים צעירים של‬
‫המחלקה לארכיטקטורה בטכניון‪ ,‬משרד בתל־אביב‪ ,‬ועד מהרה פרצו‬

‫לעצמם דרך שהפכה אותם לדמויות מרכזיות בתולדות האדריכלות‬
‫הישראלית‪ .‬שני בניינים מוצלחים שתכננו מיד בראשית דרכם –‬

‫קמפוס המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר (‪ )1946-74‬ובית‬
‫אגודת העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב בתל־אביב (‪ – )1948-57‬סימנו‬
‫את המשך התפתחותם המקצועית‪ .‬מאז ובמשך שישים שנות קיומו‬

‫התמקד משרדם בתכנון מבני ציבור‪ ,‬שמילאו תפקיד חשוב בגיבוש‬
‫השפה החזותית המקומית‪ .‬בנוסף על כשרונם כמתכננים ומעצבים‪,‬‬

‫ידעו השניים לקלוט במשרד שותפים ראויים ולאמץ את השינויים‬
‫שהתרחשו בחברה הישראלית ובתרבות הכללית‪.‬‬

‫שנות המדינה הראשונות היו תור הזהב של האדריכלות‬
‫הישראלית‪ .‬הצורך בבנייה רבה ומהירה והפתיחּות המחשבתית של‬

‫הממסד הפוליטי איפשרו גם לאדריכלים צעירים לזכות בתחרויות‬
‫חשובות‪ .‬שולמית ומיכאל נדלר ידעו כבר אז לא רק להתמודד עם‬

‫הדרישות הפונקציונליות אלא גם לבטא את רוח התקופה‪ .‬גם‬
‫במדרשת רופין וגם בבית סוקולוב ניכרות אותן פשטות וישירות‬
‫שגילמו את האידיאלים של החברה החלוצית‪ .‬שני הבניינים משתלבים‬
‫בסביבתם‪ :‬בית סוקולוב ממשיך את המודרניזם התל־אביבי של שנות‬
‫ה־‪ – 30‬ואילו המדרשה‪ ,‬העטורה גגות רעפים אדומים‪ ,‬מבטאת את‬
‫האידיאל הכפרי שהיה מרכזי בתרבות הישראלית‪ .‬גם בתקופת הבנייה‬
‫המאסיבית שאחרי קום המדינה‪ ,‬תקופה של צמיחה בקצב מסחרר‬
‫והקמת מוסדות יש מַאִין‪ ,‬ידעו הנדלרים ושותפיהם להתיך את ההשפעות‬
‫שהגיעו מאירופה‪ ,‬מצפון אמריקה ומדרומה לתכנון בניינים המייצגים‬
‫"מונומנטליות" ישראלית‪ .‬בנייני הבטון החשוף הגדירו זהות חדשה‬
‫שיש בה כנּות‪ ,‬עוצמה וביטחון‪ ,‬בלי להיגרר להתלהמות לאומית‪.‬‬
‫בין הבניינים הרבים שהקימו לאורך השנים ברחבי הארץ‪ ,‬מזוהים‬

‫‪462‬‬