Page 461 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫עבודת צוות‪:‬‬
‫תוכנית‪ ,‬חזית‪ ,‬חתך‬
‫צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון‬

‫ב־‪ 1946‬חזרו לתל־אביב בני הזוג שולמית (לבית קנייבסקי) ומיכאל‬
‫נדלר‪ ,‬בוגרים טריים של המחלקה לארכיטקטורה בטכניון שבחיפה‪,‬‬
‫והקימו משרד אדריכלים עצמאי‪ .‬סיפורו של משרד זה – שעד אמצע‬
‫שנות ה־‪ 60‬התגבש לכלל השותפות נדלר־נדלר־ביקסון־גיל והיה מאז‬

‫לאחד הפוריים והמובילים בארץ – מייצג במידה רבה את סיפורה‬
‫של האדריכלות הציבורית־אזרחית במדינת ישראל‪ .‬ממקומן המרכזי‬
‫בצומת הדרכים של התקופה‪ ,‬עבודות המשרד משקפות את התמורות‬

‫הקיצוניות שהתחוללו בארץ באותם ימים ואת הטיותיה הרבות של‬
‫האדריכלות המודרנית המאוחרת‪.‬‬

‫הספר מבקש לפרוׂש מבט ארכיוני רחב‪ ,‬ראשון למעשה‪ ,‬על ִמנעד‬
‫העשייה של נדלר־נדלר־ביקסון־גיל‪ַ ,‬החל בראשית דרכו של המשרד‬
‫באמצע שנות ה־‪ 40‬למאה ה־‪ 20‬ועד תום העשור הראשון למאה‬
‫הנוכחית‪ .‬זהו גם סיפורו של החיבור בין ארבעה אדריכלים צעירים‪,‬‬
‫בוגרי הטכניון בין אמצע שנות ה־‪ 40‬לאמצע שנות ה־‪ – 60‬ימים‬

‫שאחרי מלחמות עולם ועת קוממיות‪ ,‬שנות השיא של מדינת הרווחה‪,‬‬
‫שידעו בנייה חסרת תקדים בהיקפה (כפרית ועירונית) בד בבד עם‬

‫כינון מוסדות הלאום‪ ,‬החינוך‪ ,‬התרבות והחברה של ישראל בעשורים‬
‫הראשונים למדינה‪.‬‬

‫השנים שבמהלכן התחנכו כל ארבעת השותפים בטכניון שבחיפה‪,‬‬
‫בטווח של פחות משני עשורים‪ ,‬נמתחות בין קצוות המסמנים תפיסות‬

‫עולם שונות בתכלית בחינוך האדריכלי בטכניון – בית הגידול היחידי‬
‫למקצועות התכנון בישראל של אותן שנים‪ .‬ההכשרה המקצועית של‬

‫כל אחד מן השותפים נוצקה אפוא בתפיסה שונה‪ ,‬והדי התפיסות‬
‫השונות הללו באו לידי ביטוי בתוצרי המשרד‪ .‬שולמית ומיכאל נדלר‪,‬‬

‫תלמידי המודרניזם והאתוס הכפרי‪ ,‬התמקדו בה ֲעמדת התוכנית‬
‫ובפריׂשת המבנים באתר; שמואל ביקסון‪ ,‬שספג את מורשת‬

‫המודרניזם המאוחר וניצני הברוטליזם‪ ,‬החל את דרכו בפיסול ו ִשכלל‬

‫‪458‬‬