Page 422 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 422

‫הוסטל בית גיורא‪ ,‬קריית־היובל‪ ,‬ירושלים‪1962 ,‬‬       ‫שיכונים‪ ,‬טלביה (גוש ‪ ,30100‬אגף השיכון)‪,‬‬
                                   ‫[ראו עמ' ‪]327-322‬‬     ‫ירושלים‪[ 1961-63 ,‬ראו עמ' ‪]321-318‬‬

‫במסגרת קליטת העלייה האינטנסיבית הקים משרד‬                       ‫שניים מתוך שלושה בנייני שיכון אלה‪ ,‬בקרן‬
    ‫השיכון‪ ,‬בין ‪ 1957‬לראשית שנות ה־‪ ,70‬כעשרים‬             ‫הרחובות קליין והמגיד בטלביה ‪ -‬שכונה אמידה‪,‬‬
     ‫"הוסטלים" – ִשכלול של "בתי העולים" משנות‬
                                                            ‫שלאחר ‪ 1948‬נוצר בה תמהיל ייחודי של בתי־‬
  ‫ה־‪ .30‬ההוסטלים שימשו למגורי העולים החדשים‬                   ‫מידות פלסטיניים (שאוכלסו על־ידי האליטה‬
       ‫לתקופה קצובה‪ ,‬שבה הועמדו לרשותם כלים‬                   ‫השלטונית‪ ,‬הצבאית והאקדמית של ישראל)‪,‬‬

    ‫להשתלבות בחברה הישראלית ובשוק העבודה‪.‬‬                ‫מוסדות שלטון ותרבות (כבית הנשיא או תיאטרון‬
‫הוסטל בית גיורא בקריית־היובל בירושלים – שנקרא‬          ‫ירושלים)‪ ,‬ולא מעט בלוקים של דיור ציבורי שהוקמו‬
                                                        ‫על מגרשים פנויים ‪ -‬ניצבים זה לזה ותוחמים חצר‬
   ‫על שם גיורא יוספטל‪ ,‬שר השיכון שנפטר במהלך‬
    ‫בנייתו – כלל ‪ 73‬יחידות דיור בגדלים שונים‪ ,‬ובהן‬           ‫פנימית משותפת‪ ,‬ליצירת התרחשות פנימית‬
                                                             ‫ה ְמזמנת מפגשים ומשרה ביטחון‪ .‬כל אחד מן‬
                                           ‫‪ 168‬מיטות‪.‬‬  ‫הבלוקים‪ ,‬שגובהם שלוש קומות מעל קומת המסד‪,‬‬
                                                         ‫מאורגן סביב שתי כניסות‪ ,‬שכל אחת מהן מובילה‬
                                                        ‫לשתי דירות (בנות שלושה חדרים) בקומה‪ .‬תוכנית‬
                                                        ‫הדירה הפשוטה והגמישה מאפשרת לאחד חדרים‬

                                                                                           ‫ולשנות את גודלם‪.‬‬
                                                             ‫חזיתות הבניין מחופות באבן נסורה‪ ,‬למ ֵעט‬
                                                              ‫קומת המסד האטומה יחסית‪ ,‬המחופה באבן‬
                                                             ‫פראית‪ .‬קומת המסד‪ ,‬הנסוגה מקו החזית של‬
                                                            ‫הקומות העליונות‪ ,‬תורמת לחזּות הקלילה של‬
                                                             ‫הבניין‪ .‬פסי בטון חשוף מדגישים את אופקיותו‬
                                                         ‫הגושנית‪ ,‬שוברים את המראה הקופסתי וחושפים‬
                                                           ‫לעין את מבנה השלד‪ ,‬באקט של כנּות תכנונית‬

                                                                                   ‫הנמנעת מחיפוי והסתרה‪.‬‬

‫בנוסח המודרניזם הירושלמי שאפיין את עבודת‬
       ‫המשרד באותה תקופה‪ ,‬גם בית גיורא מורכב‬

 ‫מגושים קופסתיים נקיים‪ :‬גוש נמוך ורחב עם חצר‬
     ‫פנימית מהווה את קומת המסד של הבניין‪ ,‬ובו‬

  ‫שימושים ציבוריים כמו מבואה‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מטבח‪,‬‬
      ‫מועדון ומשרדים‪ ,‬וכן כמה יחידות דיור‪ .‬גוש זה‬

    ‫מחופה באבן פראית ובראשו חגורת בטון חשוף‪.‬‬
     ‫מעליו מתנשא גוש נוסף בן שלוש קומות‪ ,‬שבו‬
      ‫ממוקמות רוב יחידות הדיור‪ .‬חזיתו של גוש זה‬

‫מעוצבת בשילוב של חגורות בטון וחיפוי אבן נסורה‪,‬‬
 ‫בהתאם לחוק העזר העירוני המייחד את ירושלים‪.‬‬
 ‫ב־‪ 2014‬אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה‬
    ‫את הריסת הבניין‪ ,‬במטרה להקים במקומו בניין‬
                              ‫דירות עם שטחי מסחר‪.‬‬

‫‪419‬‬
   417   418   419   420   421   422   423   424   425   426   427