Page 425 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 425

‫מגורים‬

                                               ‫השותפים במשרד נדלר־נדלר־ביקסון־גיל הטביעו חותם ייחודי על‬
                                            ‫אדריכלות המגורים בישראל‪ ,‬כאשר שלחו ידם בכל טיפולוגיה מצויה‬
                                         ‫בתחום ותכננו בלוקים של שיכונים‪ ,‬בתים פרטיים‪ ,‬מגדלים ובנייני דירות‪,‬‬
                                             ‫שכונות ומתחמי מגורים‪ ,‬יחידות דיור ובתי ילדים בקיבוצים‪ ,‬מעונות‬

                                                                   ‫סטודנטים‪ ,‬הוסטלים לעולים חדשים ובתי מלון‪.‬‬
                                            ‫בשנות ה־‪ 50‬עבֹור דרך שנות ה־‪ ,80‬בהמשך לעבודות המוקדמות‬
                                         ‫של המשרד בהתיישבות העובדת (על פי רוב בתחומי החינוך והתרבות)‪,‬‬

                                              ‫ִהרבו במשרד לתכנן לקיבוצים‪ ,‬בעיקר יחידות דיור‪ ,‬שכונות מגורים‬
                                         ‫(כפר־החורש‪ ,‬גדות‪ ,‬כברי)‪ ,‬ובתי ילדים (גניגר‪ ,‬סאסא)‪ .‬בבנייה לקיבוצים‬

                                              ‫איתגר המשרד את התכנון הקיבוצי הטיפוסי ואת המגמות שנפוצו‬
                                         ‫באותם עשורים במחלקות הטכניות של התנועה הקיבוצית‪ ,‬תוך ִשכלול‬

                                                                                                 ‫המודלים והתקנים‪.‬‬
                                            ‫לקיבוץ כברי (‪ )1985-88‬תכננו במשרד שכונת מגורים על מדרון‬
                                           ‫תלול יחסית‪ ,‬ובה דירות צמודות‪ ,‬גדולות מן המקובל‪ ,‬בפירוט אדריכלי‬
                                        ‫גבוה‪ .‬יחידות הדיור אורגנו ברצף טורי דו־קומתי צפוף‪ ,‬בחריגה מן הגישה‬

                                              ‫המקובלת בתכנון לקיבוצים‪ ,‬שהתבססה על בניינים בני שתיים עד‬
                                         ‫ארבע יחידות בלבד‪ .‬בשכונה נוצר אפוא מרקם מגורים חדש‪ ,‬שבמובנים‬

                                            ‫רבים סימן ובישר את השינויים החברתיים והכלכליים שחלו בתנועה‬
                                                                               ‫הקיבוצית ַהחל באמצע שנות ה־‪.80‬‬

                                           ‫בירושלים תכננו במשרד‪ ,‬במרווח שני עשורים‪ ,‬שני מתחמי מגורים‬
                                                 ‫בשכונת גונן‪ .‬המוקדם מבין השניים (‪ )1960-66‬דובר את השפה‬

                                            ‫המודרניסטית המובהקת שאפיינה את עבודות המשרד בעיר בשנות‬
                                          ‫ה־‪ 50‬וה־‪ ,60‬הן במבני ציבור והן במבני מגורים אחרים‪ ,‬דוגמת מעונות‬

                                            ‫הסטודנטים (בית הסטודנט) ברחביה (‪ ,)1952-57‬הוסטל בית גיורא‬
                                                 ‫(‪ ,)1962‬שיכונים בטלביה (‪ )1961-63‬ועוד‪ .‬אלה תוכננו כתיבות‬
                                               ‫מודולריות חזרתיות‪ ,‬שכמו מרחפות על פני הטופוגרפיה ההררית‬
                                                  ‫ונמנעות ככל האפשר מלקסיקון הצורות והחומרים הירושלמי‪.‬‬

‫‪422‬‬
   420   421   422   423   424   425   426   427   428   429   430