Page 430 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫ְּפנים הבניין לבין החוץ‪ .‬את פתחי הכניסה בחזית‬ ‫הפשטּות החיצונית‪ ,‬האולם בן ‪ 760‬המושבים‬
‫המזרחית של האגף הראשון‪ ,‬שעם השלמתו נחנך‬ ‫עוצב באלגנטיות מרשימה‪ ,‬עם גופי תאורה תלויים‬

‫הבניין ב־‪ ,1958‬עיטרו סורגי ברזל המתארים נוף‬ ‫(בעיצוב המשרד)‪ ,‬קירות אבן דקורטיביים ותקרה‬
‫מקומי בעיצובו ובביצועו של בני רוזן‪ ,‬חבר קיבוץ‬ ‫מבודדת רעשים מלוחות מודולריים‪ .‬גם בית קולנוע‬
‫אפיקים (הסורגים הוסרו ב־‪ ,2009‬משהוחלט על‬ ‫זה נהרס בשנות ה־‪ 90‬ובשטחו הוקם מרכז מסחרי‪.‬‬

‫ביטול הפתחים)‪.‬‬ ‫מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן‪ ,‬קיבוץ אשדות־יעקב‬
‫ב־‪ ,1962‬ימים שבהם זנחו האדריכלים בהדרגה‬ ‫מאוחד‪ ;1955-58 ,‬הרחבה‪[ 1962-71 :‬ראו עמ'‬
‫‪]251-248‬‬
‫את המודרניזם הכפרי‪ ,‬התבקש המשרד לתכנן‬
‫הרחבה לבניין‪ .‬תוכניתם החדשה התבססה אמנם‬
‫על קודמתה בת העשור‪ ,‬אך בעודה מביאה לכלל‬
‫ביצוע את האגף השני – הקנתה לבניין כולו אופי‬
‫פיסולי‪ .‬הגג המשופע מן התוכנית המקורית הודגש‬

‫כעת היטב ועוצב כאילו הוא מרחף כזוג כנפיים‬
‫מעל לבניין‪ .‬שני פסי חלונות אופקיים נמתחו‬

‫לאורך החזיתות הצפונית והדרומית‪ ,‬להחדרת אור‬
‫טבעי ואוויר לאולם (כיום החלונות אטומים‪ ,‬מאחר‬

‫שהזגוגיות כוסו בצבע)‪ .‬גם במהלך הקמת האגף‬
‫השני הוכנסו בתוכנית המקורית שינויים רבים‪,‬‬

‫שהעיקרי בהם הוא צמצום הדגש על פיסוליות הגג‪.‬‬
‫לאורך השנים עבר הבניין הרחבות ושינויים נוספים‬

‫על־ידי אדריכלים אחרים‪.‬‬

‫מרכז תרבות עמים לנוער‪ ,‬ירושלים‪1956-60 ,‬‬
‫[ראו עמ' ‪]261-252‬‬

‫הבניין נבנה ביוזמת הארגון ‪,Children to Palestine‬‬ ‫בראשית ‪ ,1955‬חודשים ספורים לאחר מותו של‬
‫שפעל מאז מלחמת העולם השנייה להצלת ילדים‬ ‫רמי נחושתן מהכשת נחש (אחיו אורי נהרג בקרבות‬

‫יהודים מאירופה‪ ,‬ובני הזוג דורותי ומאריי סילברסטון‬ ‫לוד במלחמת העצמאות)‪ ,‬הוזמנו האדריכלים‬
‫(‪ ,)Silverstone‬נשיא חברת הסרטים "פוקס המאה‬ ‫לתכנן "בית זיכרון ותרבות" לקיבוץ אשדות־יעקב‬

‫ה־‪ ,"20‬שביקשו להקים בירושלים מרכז תרבות‬ ‫מאוחד‪ ,‬כיום מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן‪.‬‬
‫לקירוב לבבות בין יהודים לערבים‪ .‬ייעוד המוסד‬ ‫התוכנית טיפוסית לתפיסה התכנונית של בני‬
‫שּונה על־ידי "עליית הנוער" שבידה הופקד‪ ,‬והוגדר‬ ‫הזוג נדלר באותה עת‪ :‬בניין המורכב משני אגפים‬
‫מחדש כ"טיפוח אחווה ויחסי כבוד הדדים בין הנוער‬ ‫בנפחים שונים‪ ,‬שחזותם כפרית־מודרניסטית‪ .‬שני‬
‫האגפים עוצבו כגושים מוארכים בשילוב של גגות‬
‫הישראלי לבין הנוער בעולם כולו"‪.‬‬ ‫אופקיים ומשופעים‪ ,‬עם תשומת לב רבה לקשר בין‬
‫המרכז‪ ,‬המשתרע על שטח בנוי של ‪ 1,700‬מ"ר‪,‬‬

‫ממוקם במגרש עורפי הנסתר מסביבתו בסמוך‬
‫לרחובה הראשי של המושבה הגרמנית בירושלים‪,‬‬

‫רחוב עמק רפאים‪ .‬במקום נותר שריד של חומת‬
‫אבן שהקיפה חווה טמפלרית‪ ,‬וזו שולבה בבניין‬

‫כחזית קומת המסד‪ ,‬שבה אולם מבואה ומשרדים‪.‬‬
‫מקומת המסד צומח גוש קופסתי אופקי ואטום‪,‬‬

‫‪427‬‬