Page 428 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫אחרים שתכנן המשרד באותה עת בירושלים‪:‬‬ ‫פירמידות שטוחות מבטון חשוף ְמקרה את ראש‬
‫קופסה מלבנית אטומה‪ ,‬המרחפת ובולטת כזיז‬ ‫הבניין בגג פיסולי‪ ,‬המשקיף אל חצר פנימית‬
‫מעל קומת המסד‪ .‬ההחלטה להעביר את המוסד מן‬
‫המגרש המתוכנן למגרש סמוך ועיכובים בהזמנת‬ ‫הפתוחה בחלקה לשמים וסביבה אולם למסיבות‬
‫והצגות‪ ,‬חדר משחקים‪ ,‬ספרייה‪ ,‬חדר קריאה ומשרד‪.‬‬
‫העבודה‪ ,‬זימנו עדכונים תכופים של התוכנית‬
‫המקורית ואיפשרו הכנסת שינויים מהותיים ברוח‬ ‫תוכנית זו שוכפלה שנים ספורות לאחר מכן‪,‬‬
‫הזמן‪ ,‬שפותחו עם הצטרפותו של שמואל ביקסון‪.‬‬ ‫בין השאר‪ ,‬באשקלון ובבית הספר החקלאי מקוה־‬
‫ישראל‪ .‬בכל הבניינים נעשה שימוש במגוון חומרים‪,‬‬
‫חלקו הראשון של הבניין נחנך ב־‪ ,1971‬עם‬
‫השלמת הבנייה של אולם שרובר ובו כאלף‬ ‫כמו בטון‪ ,‬עמודי ברזל‪ ,‬בלוקים וזכוכית‪ ,‬שנותרו‬
‫כולם חשופים כחלק מן ההצהרה האסתטית‬
‫מושבים‪ ,‬בתרומת בני הזוג גיטה ומיילס שרובר‬ ‫הכוללת‪.‬‬
‫(שאף התגוררו בצדו השני של הרחוב)‪ .‬בשונה‬
‫מההצעה המקורית שהוגשה לתחרות‪ ,‬חזותו‬ ‫אולם תיאטרון וקונצרטים ע"ש שרובר‪ ,‬תיאטרון‬
‫הפיסולית של הבניין מודגשת היטב על רקע בתי‬ ‫ירושלים (פרס ראשון בתחרות)‪ ;1958-71 ,‬שינויים‬
‫השכונה‪ .‬בהזמנת האדריכלים שולב בחזית הכניסה‬
‫המונומנטלית תבליט בטון מעשה ידי הפסל יחיאל‬ ‫ותוספות (אולמות רבקה והנרי קראון)‪ ,‬עד ‪1986‬‬
‫שמי‪ ,‬שהוסיף ותרם לחיזוק מעמדו הציבורי של‬ ‫[ראו עמ' ‪]291-280‬‬
‫הבניין בעיר‪ .‬שמי שילב בעבודה פסלי בטון נוספים –‬
‫אחד ברחבת הכניסה הראשית‪ ,‬ושניים במבואות‬
‫הפנימיים‪ .‬העבודה כולה הגיעה לכלל סיום רק‬
‫ב־‪ ,1986‬עם השלמת בנייתם של שני אולמות‬
‫קונצרטים נוספים – אולם ע"ש הנרי קראון (כ־‪800‬‬

‫מושבים) ואולם ע"ש רבקה קראון (כ־‪450‬‬
‫מושבים) – ושני אולמות תיאטרון קטנים (‪120‬‬

‫ו־‪ 140‬מושבים כל אחד)‪.‬‬

‫מרכז ספורט ע"ש לרנר‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬הר‬
‫הצופים‪ ,‬ירושלים‪( 2010-1995 ,‬על בסיס הצעה‬
‫מוקדמת משנות ה־‪[ )70‬ראו עמ' ‪]295-292‬‬

‫הורתו של מרכז הספורט בהר הצופים בהזמנה‬ ‫הצעת המשרד לתכנון תיאטרון ירושלים גברה‬
‫שקיבל המשרד בראשית שנות ה־‪ ,70‬לאחר‬ ‫על ‪ 69‬הצעות שהוגשו לתחרות ב־‪ .1958‬ההגשה‬
‫הריסתו של מרכז הספורט ההיסטורי שתוכנן‬
‫בשנות ה־‪ 30‬על־ידי אריך מנדלסון‪ .‬התוכנית‬ ‫המקורית התאפיינה במרכיבים דומים לבניינים‬

‫המקורית מאותם ימים התאפיינה בבינוי מסיבי‪ ,‬עם‬
‫מחוות למסורת הבנייה הירושלמית בדמות ִאזכורים‬

‫של חצרות פנימיות וקשתות‪ .‬בהעדר מימון נדחה‬
‫ביצוע העבודה עד אמצע שנות ה־‪ ,90‬עת התקבלה‬
‫תרומה ממשפחת לרנר (המחזיקה במרכזי ספורט‬
‫בארצות־הברית) – אך מאחר שהתרומה לא כיסתה‬
‫את מלוא הפרויקט‪ ,‬נדרש תכנון חדש הניתן לביצוע‬

‫בשלבים‪ .‬עד היום תוכננו ונבנו בשלבים ‪5,000‬‬

‫‪425‬‬