Page 437 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫תוכנית הבניין‪ ,‬המתפרׂש על שטח בנוי של ‪20‬‬ ‫בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה‬
‫אלף מ"ר‪ ,‬מלבנית ומבוססת על מודול קבוע של‬ ‫הלאומית)‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬גבעת רם‪,‬‬

‫‪ 8.4‬מטרים‪ ,‬שנוכחותו מורגשת ברשת עמודים‬ ‫ירושלים; פרויקט משותף עם האדריכלים אמנון‬
‫נושאים הנצפים היטב ברוב חלליו‪ ,‬וב־‪ 135‬כיפות‬ ‫אלכסנדרוני‪ ,‬זיוה ארמוני‪ ,‬חנן הברון‪ ,‬אברהם יסקי‪,‬‬
‫תאורה המחדירות אור טבעי לאולמות הקריאה‪.‬‬
‫שמעון פובזנר (פרס ראשון בתחרות)‪1955-60 ,‬‬
‫שתי חצרות פנימיות מאפשרות גם הן חדירת‬ ‫[ראו עמ' ‪]161-152‬‬
‫אור טבעי‪ ,‬ומספקות לקוראים מרחב של מנוחה‬
‫והתאווררות בלי שיצטרכו לצאת מתחומי הבניין‪.‬‬ ‫"בית הספרים הלאומי" (או "הספרייה הלאומית")‬
‫החזית מעוצבת בקווים ישרים‪ ,‬בדומה לחללי הְּפנים‬ ‫נוסד ב־‪ 1892‬על־ידי ארגון בני־ברית והיה ל"בית‬
‫הספרים הלאומי והאוניברסיטאי" עם הקמת‬
‫שבתכנונם נעשה שימוש בצורות יסוד ובעיצוב‬ ‫האוניברסיטה העברית ב־‪ .1925‬עם ניתוקו של‬
‫נקי‪ .‬חיפוי האבן הנסורה בחזיתות‪ ,‬החודר גם אל‬
‫האולמות הפנימיים‪ ,‬מדגיש את אופקיות הבניין –‬ ‫קמפוס הר הצופים בימי מלחמת העצמאות פוזרו‬
‫וכך גם חלון סרט הנמתח לכל אורך החזית הקדמית‬ ‫הספרים בין בניינים שונים ברחבי ירושלים‪ ,‬עד‬

‫והגגון הבולט בראשה‪.‬‬ ‫העברתם ב־‪ 1960‬לבניין ייעודי בקמפוס החדש של‬
‫ב־‪ 2010‬הוחלט על הקמת משכן חדש לאוספי‬ ‫האוניברסיטה בגבעת רם‪ .‬תכנון הבניין נמסר לידי‬
‫הספרייה‪ ,‬מחוץ לתחומי הקמפוס ובקרבה למשכן‬ ‫שלוש קבוצות אדריכלים שהגישו הצעות לתחרות‪,‬‬

‫הכנסת‪.‬‬ ‫וכך זכה משרד האדריכלים נדלר להתנסות בעבודה‬
‫על הראשונה בסדרה ארוכה של ספריות אקדמיות‪,‬‬
‫הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי‪,‬‬
‫‪ ,1964-68‬וספריית וינר לחקר התקופה‬ ‫שתוכננו בו במחצית השנייה של המאה ה־‪.20‬‬
‫הנאצית והשואה (אגף גרוס)‪,1982-84 ,‬‬

‫אוניברסיטת תל־אביב [ראו עמ' ‪]171-162‬‬

‫הספרייה המרכזית ע"ש אליאס סוראסקי תוכננה‬ ‫הספרייה ממוקמת בראש הכיכר המרכזית‬
‫במשרד לאחר הצטרפותו של שמואל ביקסון‪.‬‬ ‫של האוניברסיטה‪ ,‬גולת הכותרת של הקמפוס‬
‫בתכנונה הושם דגש על מעמדה כלב הקמפוס‬ ‫המקשרת בין בנייניו השונים‪ .‬הבניין מחולק לשני‬

‫וכמרכז של ידע‪ ,‬ולכן הוחלט להקימה לצד הציר‬ ‫גושים עיקריים – גוש המסד‪ ,‬בן שלוש קומות‬
‫המרכזי של הקמפוס‪ ,‬החותך דרכו במע ֶלה הגבעה‪.‬‬ ‫מחסנים המחופרות בחלקן בקרקע – וגוש עליון‬
‫בן שתי קומות‪ ,‬אטום ברובו כלפי חוץ‪ ,‬ובו אולמות‬
‫אדריכלי הנוף של הקמפוס הקפידו להדגיש‬
‫את מעמד הרחבה המרוצפת בחזית הספרייה‬ ‫קריאה‪ .‬הגוש העליון יושב על קומת עמודים‬
‫באמצעות בריכת נוי גדולה עם מזרקות‪ .‬בפתיחּות‬ ‫מפולשת‪ ,‬ובה מבואת הכניסה ואולם השאלה‪.‬‬
‫הנופית של סביבתו בולט בניין הספרייה כגוש גדול‬
‫ואטום‪ ,‬מה שרק מחזק את מעמדו כנקודת ציון‬
‫מרכזית בקמפוס‪ .‬החזּות הפיסולית של הבניין‬

‫מתקבלת מהטיית החזיתות באלכסון קל‬
‫ופעירה של חצר פנימית מורגשת‪ ,‬שנוכחותה‬

‫נרמזת גם בחזית‪.‬‬
‫כמו בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‪,‬‬
‫קומת המסד מעוצבת בשקיפּות המעניקה לבניין‬
‫כולו מימד של ריחוף וקלילות‪ .‬התוכנית מבוססת‬
‫על מודול קבוע של ‪ 1.30‬מ'‪ ,‬שנמצא מתאים לארגון‬

‫‪434‬‬