Page 438 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫המונוליתיות של הספריות המוקדמות הפכה בהדרגה למערכת‬
‫אלמנטריסטית מורכבת‪ ,‬ציר שהפירוק הדקונסטרוקטיביסטי בקצהו‪.‬‬

‫תמורות אלו התרחשו בד בבד עם מגמות חברתיות‪ ,‬שביקשו‬
‫אדריכלות הרואה במבני ציבור לא רק חללים פונקציונליים אלא גם‬
‫מקומות מפגש בין משתמשים ותחומים‪ .‬בניגוד לספריות המודרניסטיות‬
‫המוקדמות‪ ,‬שכמה מהן התנשאו מעל קומת עמודים‪ ,‬ספריית ארן‬
‫צומחת היישר מן הקרקע והחתך שלה מגלה מערך קשרים מורכב‬
‫בין מפלסי הבניין ואגפיו השונים‪ .‬עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בספריות‬

‫אחרות שתוכננו אז בישראל‪ ,‬בהן הספרייה העירונית בית אריאלה‬
‫בתל־אביב (בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן עם מיכאל אזמנוב‬
‫ושמואל שקד‪ )1977 ,‬או הספרייה המרכזית בקמפוס הר הצופים של‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים (בתכנון יעקב רכטר ודורה גד‪.)1981 ,‬‬

‫בתכנון הספריות הבאות שיצאו תחת ידי המשרד‪ ,‬התבססו‬
‫האדריכלים על שילובן המערכתי בהקשר הסביבתי הרחב ובמערך‬
‫הבינוי והתנועה של הקמפוס כולו‪ .‬באוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬בעקבות‬

‫התרחבות הקמפוס‪ ,‬תוכננה במשרד סדרת ספריות פקולטטיות‪,‬‬
‫דוגמת האגף ע"ש מינקוף בספרייה למשפטים‪ ,‬או הספרייה למדעי‬
‫החיים והרפואה ע"ש גיטר סמולרש‪ .‬בהמשך לספרייה בבאר־שבע‪ ,‬גם‬
‫ספריות אלו כמו צומחות מן הקרקע ולעתים מתחפרות בה ממש עד‬
‫כדי יצירת מבנים מאופקים‪ ,‬נסתרים כמעט‪ ,‬דמויי גבעות מלאכותיות‪.‬‬
‫גם הספרייה האקדמית במכללת ספיר בשדרות (‪ ,)1994-98‬האחרונה‬
‫שתוכננה במשרד‪ֶ ,‬נהגתה סביב משעול פנימי מּוצל‪ ,‬שנועד לשמש‬

‫ציר תנועה בקמפוס‪.‬‬
‫המהלך שהוביל המשרד בתכנון ספריות – מהמונומנטליּות של‬
‫הספריות האוניברסיטאיות הממלכתיות ועד להקשריּות של הספריות‬
‫הפקולטטיות והפריפריאליות – מהדהד את שקיעתו של מוסד הספרייה‬

‫כסמכות ידע בלעדית במהפכת הידע הנוכחית‪.‬‬

‫‪435‬‬