Page 438 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 438
המונוליתיות של הספריות המוקדמות הפכה בהדרגה למערכת
אלמנטריסטית מורכבת ,ציר שהפירוק הדקונסטרוקטיביסטי בקצהו.
תמורות אלו התרחשו בד בבד עם מגמות חברתיות ,שביקשו
אדריכלות הרואה במבני ציבור לא רק חללים פונקציונליים אלא גם
מקומות מפגש בין משתמשים ותחומים .בניגוד לספריות המודרניסטיות
המוקדמות ,שכמה מהן התנשאו מעל קומת עמודים ,ספריית ארן
צומחת היישר מן הקרקע והחתך שלה מגלה מערך קשרים מורכב
בין מפלסי הבניין ואגפיו השונים .עיקרון זה בא לידי ביטוי גם בספריות
אחרות שתוכננו אז בישראל ,בהן הספרייה העירונית בית אריאלה
בתל־אביב (בתכנון משה לופנפלד וגיורא גמרמן עם מיכאל אזמנוב
ושמואל שקד )1977 ,או הספרייה המרכזית בקמפוס הר הצופים של
האוניברסיטה העברית בירושלים (בתכנון יעקב רכטר ודורה גד.)1981 ,
בתכנון הספריות הבאות שיצאו תחת ידי המשרד ,התבססו
האדריכלים על שילובן המערכתי בהקשר הסביבתי הרחב ובמערך
הבינוי והתנועה של הקמפוס כולו .באוניברסיטת תל־אביב ,בעקבות
התרחבות הקמפוס ,תוכננה במשרד סדרת ספריות פקולטטיות,
דוגמת האגף ע"ש מינקוף בספרייה למשפטים ,או הספרייה למדעי
החיים והרפואה ע"ש גיטר סמולרש .בהמשך לספרייה בבאר־שבע ,גם
ספריות אלו כמו צומחות מן הקרקע ולעתים מתחפרות בה ממש עד
כדי יצירת מבנים מאופקים ,נסתרים כמעט ,דמויי גבעות מלאכותיות.
גם הספרייה האקדמית במכללת ספיר בשדרות ( ,)1994-98האחרונה
שתוכננה במשרדֶ ,נהגתה סביב משעול פנימי מּוצל ,שנועד לשמש
ציר תנועה בקמפוס.
המהלך שהוביל המשרד בתכנון ספריות – מהמונומנטליּות של
הספריות האוניברסיטאיות הממלכתיות ועד להקשריּות של הספריות
הפקולטטיות והפריפריאליות – מהדהד את שקיעתו של מוסד הספרייה
כסמכות ידע בלעדית במהפכת הידע הנוכחית.
435