Page 433 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 433
תרבות וקהילה
בשנות עבודתם הראשונות ,לצד הקמה של מבני חינוך ובנייני משרדים,
תכננו שולמית ומיכאל נדלר שורה של בתי עם ובתי תרבות במושבים
ובקריות חקלאיות .טיפוסי בניין אלה ,שיש הרואים בהם את בתי הכנסת
החילוניים של התקופה ,תפקדו כמוקדי התרבות האזרחית בהתיישבות
העובדת ,ולצד ייעודם כאולמות להעלאת מופעי תרבות ובידור ,שימשו
גם לא ֵספות פוליטיות .מבתי העם והתרבות שתכננו בהתיישבות
העובדת ,דרך מרכזי הקהילה ובתי הקולנוע בערים ותיקות וחדשות,
ועד לתכנון הכולל של מתחם תיאטרון ירושלים – עבודתו של משרד
אדריכלים זה הטביעה חותם על עיצוב מוסדות הקהילה ,התרבות
והפנאי בישראל של העשורים הראשונים למדינה.
במבני התרבות הראשונים זוקקה השפה הכפרית המסורתית
שאפיינה גם את השלבים המוקדמים בתכנון המדרשה החקלאית
ע"ש רופין ( – )1946העבודה המשמעותית הראשונה שיצאה תחת
ידי המשרד .ניכרת בהם חקירה מודרניסטית עקבית של יחסי צורה־
פונקציה וחתירה הדרגתית להפשטת המבנה מהרטוריקה הכפרית –
גם אם תוך כדי כך נותר בו עדיין סממן הזיהוי ההכרחי של הז'אנר ,הגג
המשופע ,גם אם אינו עוד גג רעפים.
"בתי העם" שתוכננו בשנות ה־ 50וה־ – 60בתי התרבות בקריה
החקלאית בית־דגן ובמושבים בית־חירות ובית־חנן – הם אפיזודה
לא ידועה בתולדות המשרד ,ואפשר למקמם על רצף הנסיונות
המודרניסטיים המוקדמים שנעשו בארץ בהקשר החקלאי־כפרי
(בעיקר בעבודות של האדריכלים ריכרד קאופמן ,ליאופולד קרקאור
ושמואל מסטצ'קין).
בערים ,לעומת זאת ,התאפיינו המרכזים הקהילתיים ומבני התרבות
והפנאי שתכנן המשרד באותם עשורים במנעד שנע בין וריאציות על
מודרניזם ירושלמי – מרכז תרבות עמים לנוער ( )1956-60ובית
אלישבע ( )1960-62בירושלים; לבין הייצוגיות החגיגית שאפיינה את
430
