Page 432 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 432
בתי הקולנוע בבאר־שבע (קולנוע קרן )1951-54 ,ובאשקלון (קולנוע
רחל ;)1953-56 ,ועד לנסיונות מוקדמים בברוטליזם מקומי – טיפוס
בית הקהילה המכונס וחשוף־החומרים ששוכפל ,בין השאר ,באור־יהודה
( ,)1960באשקלון ( )1963ובמקוה־ישראל ( .)1967להיכלות הפנאי של
שנות ה־ ,50שהיו אז מהגדולים והמרשימים בפריפריה ,נודע תפקיד
של מוקד אזרחי־עירוני ,ועיצוב הְּפנים שלהם שילב פאר יחסי עם ראווה
מאופקת ,על רקע תרבות הצנע הממלכתית של התקופה.
המודרניזם הירושלמי ,הייצוגיות החגיגית והברוטליזם המקומי
התמזגו בסופו של דבר במתחם תיאטרון ירושלים ,שתוכנן ונבנה
במשרד בין 1958ל־ .1986ההצעה שזיכתה את המשרד בפרס הראשון
בתחרות פומבית ,גובשה בהשפעה ברורה של אולמות קונצרטים
מודרניסטיים שתוכננו אז בעולם – אך גם בהשראת היכל התרבות,
אולם הקונצרטים המרכזי אז בישראל ,שנחנך ב־ 1957בתל־אביב
(בתכנון דב כרמי ,זאב רכטר ויעקב רכטר).
העיכובים בהקמת הבניין במשך למעלה מעשור ,במקביל לשינויים
שחלו בינתיים באופנות אדריכליות וברוח הזמן והמקום (וראו היכל
הקונצרטים בברלין בתכנון הנס שארּון ,)1963 ,זימנו לתולדות
האדריכלות בישראל דוגמא מאלפת למהלך שמתגלם בו המעבר
ממודרניזם לברוטליזם בכלל ,וברוטליזם ירושלמי בפרט.
תקופת המעבר שבמהלכה קיבל בניין תיאטרון ירושלים את צורתו,
משתקפת בהבדלים הקוטביים בין שתי הצעות אחרות שגובשו אז
במשרד לתכנון מוסדות תרבות מרכזיים בתל־אביב :המוזיאון העירוני
והתיאטרון העירוני .בדומה למבני ציבור גדולים שתוכננו במשרד
בשנות ה־ – 60דוגמת הספריות המוקדמות ובית עיריית באר־שבע
( – )1961-72גם הגשת המשרד לתחרות על תכנון מוזיאון תל־אביב
לאמנות ( )1964מבוססת על תיבה מודרניסטית ,המתארגנת סביב
חצרות פנימיות ומעליה גג משוכלל לסינון האור הטבעי .המונוליתיות
הנייטרלית של הצעה זו התפרקה כעבור שש שנים בהגשה לתחרות
על תכנון מרכז תיאטרון עירוני ע"ש מקס ריינהרדט ( ,1970לימים
המשכן לאמנויות הבמה) .ברוח הברוטליזם המצודתי שאפיין את עבודת
המשרד במעבר בין שנות ה־ 60לשנות ה־ – 70וראו הספרייה המרכזית
ע"ש זלמן ארן באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע (– )1968-72
התבססה גם ההצעה לתכנון מרכז ריינהרדט על מערכת של גושים
משופעים ,מחולקים לפלחים בגבהים ובנפחים שונים ,המקיפים רחבת
כניסה חגיגית.
חלקים רבים מהצעה גנוזה זו התממשו בסופו של דבר בבניין
תיאטרון ירושלים ,שהיה הגדול והמפואר בארץ בעת פתיחתו ב־.1971
בניין זה – שמתגלמים בו השינויים שחלו בתפיסות התכנון של
מוסדות תרבות בישראל ,ממיכלים פונקציונליים אל אדריכלות ראווה
מונומנטלית – היה לאחד מסמליה של ירושלים הגדולה שלאחר
מלחמת ששת הימים.
429
