Page 432 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 432

‫בתי הקולנוע בבאר־שבע (קולנוע קרן‪ )1951-54 ,‬ובאשקלון (קולנוע‬
                                           ‫רחל‪ ;)1953-56 ,‬ועד לנסיונות מוקדמים בברוטליזם מקומי – טיפוס‬
                                         ‫בית הקהילה המכונס וחשוף־החומרים ששוכפל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬באור־יהודה‬
                                         ‫(‪ ,)1960‬באשקלון (‪ )1963‬ובמקוה־ישראל (‪ .)1967‬להיכלות הפנאי של‬
                                            ‫שנות ה־‪ ,50‬שהיו אז מהגדולים והמרשימים בפריפריה‪ ,‬נודע תפקיד‬
                                         ‫של מוקד אזרחי־עירוני‪ ,‬ועיצוב הְּפנים שלהם שילב פאר יחסי עם ראווה‬

                                                      ‫מאופקת‪ ,‬על רקע תרבות הצנע הממלכתית של התקופה‪.‬‬
                                               ‫המודרניזם הירושלמי‪ ,‬הייצוגיות החגיגית והברוטליזם המקומי‬
                                                ‫התמזגו בסופו של דבר במתחם תיאטרון ירושלים‪ ,‬שתוכנן ונבנה‬
                                         ‫במשרד בין ‪ 1958‬ל־‪ .1986‬ההצעה שזיכתה את המשרד בפרס הראשון‬
                                               ‫בתחרות פומבית‪ ,‬גובשה בהשפעה ברורה של אולמות קונצרטים‬
                                             ‫מודרניסטיים שתוכננו אז בעולם – אך גם בהשראת היכל התרבות‪,‬‬
                                               ‫אולם הקונצרטים המרכזי אז בישראל‪ ,‬שנחנך ב־‪ 1957‬בתל־אביב‬

                                                                        ‫(בתכנון דב כרמי‪ ,‬זאב רכטר ויעקב רכטר)‪.‬‬
                                          ‫העיכובים בהקמת הבניין במשך למעלה מעשור‪ ,‬במקביל לשינויים‬

                                              ‫שחלו בינתיים באופנות אדריכליות וברוח הזמן והמקום (וראו היכל‬
                                                   ‫הקונצרטים בברלין בתכנון הנס שארּון‪ ,)1963 ,‬זימנו לתולדות‬

                                               ‫האדריכלות בישראל דוגמא מאלפת למהלך שמתגלם בו המעבר‬
                                                         ‫ממודרניזם לברוטליזם בכלל‪ ,‬וברוטליזם ירושלמי בפרט‪.‬‬

                                          ‫תקופת המעבר שבמהלכה קיבל בניין תיאטרון ירושלים את צורתו‪,‬‬
                                              ‫משתקפת בהבדלים הקוטביים בין שתי הצעות אחרות שגובשו אז‬

                                           ‫במשרד לתכנון מוסדות תרבות מרכזיים בתל־אביב‪ :‬המוזיאון העירוני‬
                                                ‫והתיאטרון העירוני‪ .‬בדומה למבני ציבור גדולים שתוכננו במשרד‬

                                             ‫בשנות ה־‪ – 60‬דוגמת הספריות המוקדמות ובית עיריית באר־שבע‬
                                           ‫(‪ – )1961-72‬גם הגשת המשרד לתחרות על תכנון מוזיאון תל־אביב‬

                                             ‫לאמנות (‪ )1964‬מבוססת על תיבה מודרניסטית‪ ,‬המתארגנת סביב‬
                                           ‫חצרות פנימיות ומעליה גג משוכלל לסינון האור הטבעי‪ .‬המונוליתיות‬
                                           ‫הנייטרלית של הצעה זו התפרקה כעבור שש שנים בהגשה לתחרות‬

                                              ‫על תכנון מרכז תיאטרון עירוני ע"ש מקס ריינהרדט (‪ ,1970‬לימים‬
                                         ‫המשכן לאמנויות הבמה)‪ .‬ברוח הברוטליזם המצודתי שאפיין את עבודת‬
                                         ‫המשרד במעבר בין שנות ה־‪ 60‬לשנות ה־‪ – 70‬וראו הספרייה המרכזית‬

                                                 ‫ע"ש זלמן ארן באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע (‪– )1968-72‬‬
                                             ‫התבססה גם ההצעה לתכנון מרכז ריינהרדט על מערכת של גושים‬
                                         ‫משופעים‪ ,‬מחולקים לפלחים בגבהים ובנפחים שונים‪ ,‬המקיפים רחבת‬

                                                                                                       ‫כניסה חגיגית‪.‬‬
                                                ‫חלקים רבים מהצעה גנוזה זו התממשו בסופו של דבר בבניין‬
                                          ‫תיאטרון ירושלים‪ ,‬שהיה הגדול והמפואר בארץ בעת פתיחתו ב־‪.1971‬‬

                                                  ‫בניין זה – שמתגלמים בו השינויים שחלו בתפיסות התכנון של‬
                                           ‫מוסדות תרבות בישראל‪ ,‬ממיכלים פונקציונליים אל אדריכלות ראווה‬

                                                ‫מונומנטלית – היה לאחד מסמליה של ירושלים הגדולה שלאחר‬
                                                                                              ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬

‫‪429‬‬
   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436   437