Page 436 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 436

‫פונה לכיוון צפון‪ ,‬להחדרת אור צפוני עקיף ונעים אל‬         ‫מדפי הספרים‪ ,‬המעברים ושולחנות העיון‪ .‬המודול‬
   ‫פנים הבניין מבעד לכמעט מאה פתחי חלונות או‬               ‫האחיד מאפשר עד היום גמישות פנימית בארגון‬
                                                         ‫התפקודים בבניין‪ ,‬והוא ניתן להגדלה עד ‪ 1.50‬מ'‪.‬‬
 ‫ארובות אור ִעליות (סקיילייט)‪ .‬סדרה ייחודית זו של‬              ‫אולם המבואה מחולק לשני חצאי־מפלס‬
     ‫פתחי חלונות מרובים מעצבת את חזית הבניין‪.‬‬                   ‫ומתפקד כחלל ביניים בין חוץ ופנים‪ .‬באולם‬
                                                              ‫משולבות שתי עבודות אמנות – פסל מופשט‬
                                                              ‫של יחיאל שמי (ששולב בו על־ידי האדריכלים‬

                                                         ‫עצמם)‪ ,‬וציור הקיר שיבת ציון של אברהם אופק‬
                                                        ‫(שנוסף ב־‪ 1976‬שלא בהסכמת האדריכלים)‪ .‬שתי‬

                                                             ‫קומות הבניין העליונות מאכלסות את אולמות‬
                                                          ‫העיון והספרים‪ ,‬המאורגנים סביב החצר הפנימית‬
                                                       ‫הנפתחת בחלקה לחזית הבניין ולנוף הקמפוס‪ .‬ארגון‬
                                                        ‫זה מאפשר קשרי מבט כלפי פנים וכלפי חוץ כאחד‪.‬‬

  ‫הבניין‪ ,‬בשטח בנוי של כ־‪ 11‬אלף מ"ר‪ ,‬מתנשא‬              ‫ב־‪ 1984‬הושלם בסמיכות לבניין סוראסקי אגף‬
      ‫לגובה ארבע קומות מעל קומת מרתף וקומת‬              ‫גרוס ובו ספריית אוסף וינר‪ ,‬שתוכנן ברוח דומה לזו‬

  ‫כניסה‪ .‬ארבע הקומות העליונות בנויות כטראסות‬               ‫של הבניין הראשי‪ .‬על תכנון בניין סוראסקי זכה‬
 ‫הפונות אל חלל משותף‪ ,‬כאשר כל קומה משקיפה‬                   ‫המשרד בפרס רוקח לאדריכלות לשנת ‪.1970‬‬

       ‫על הקומה שמתחתיה וקשרי מבט נוצרים בין‬               ‫הספרייה המרכזית ע"ש זלמן ארן‪ ,‬אוניברסיטת‬
    ‫הקוראים במחלקות השונות‪ .‬הבטון החשוף הוא‬            ‫בן־גוריון‪ ,‬באר־שבע‪[ 1968-72 ,‬ראו עמ' ‪]183-172‬‬
    ‫חומר הבנייה העיקרי כמו בשאר בנייני הקמפוס‪,‬‬
     ‫ורק מערך ארובות האור‪ ,‬המרכיבות את החזית‬             ‫בניין הספרייה המרכזית של אוניברסיטת בן־גוריון‬
 ‫הצפונית‪ ,‬מחופה פסיפס של זכוכית לבנה‪ .‬בין גושי‬            ‫בנגב הוא השלישי ממין זה שתכנן המשרד‪ ,‬והוא‬
‫הבניין מציצים פה ושם כתמי צבע כתום‪ ,‬המעניקים‬
                                                            ‫תוכנן לאחר הצטרפותו של משה גיל‪ .‬כמו שני‬
         ‫חיּות ומטעימים את נוכחותו בין שאר בנייני‬          ‫הבניינים הקודמים של ספריות אוניברסיטאיות‪,‬‬
                                    ‫הקמפוס האפורים‪.‬‬       ‫גם בניין זה הוצב בראש רחבה מרכזית; אך בעוד‬
                                                       ‫שבשתי הספריות הקודמות הבניין פונה אל הרחבה‬
    ‫הבניין נחנך ב־‪ 1972‬במעמד ראש הממשלה‬                     ‫וסוגר עליה – בספרייה בבאר־שבע הוצב הבניין‬
    ‫גולדה מאיר ונקרא על שם שר החינוך זלמן ארן‪,‬‬          ‫כשצדו אל הרחבה‪ ,‬בעוד חזיתו הראשית והייצוגית‬
     ‫שהיה מראשי התומכים בהקמת האוניברסיטה‬

                           ‫בנגב ונפטר במהלך בנייתו‪.‬‬

    ‫הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ע"ש ניימן‪,‬‬
         ‫אוניברסיטת תל־אביב‪[ 1979-83 ,‬ראו עמ'‬
                                             ‫‪]191-184‬‬

       ‫בראשית שנות ה־‪ ,80‬עם צמיחתו של קמפוס‬
     ‫אוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬הוחלט להקים ספריות־‬
   ‫ִמשנה מקצועיות‪ ,‬ליד הפקולטות השונות‪ ,‬בנוסף‬

‫‪433‬‬
   431   432   433   434   435   436   437   438   439   440   441