Page 443 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 443

‫מסיבית‪ ,‬וחזותו הגושנית־מצודתית של הבניין הגדול‬         ‫מתחם מעונות יום לילדים‪ ,‬גבעתיים‪1968-72 ,‬‬
      ‫עוצבה בהשראת הרקמה ה"אורגנית" של עיר‬                                           ‫[ראו עמ' ‪]113-108‬‬

‫עתיקה‪ ,‬שבתיה כמו צומחים מן הקרקע ומשתלבים‬
       ‫בסביבתם‪ .‬החזיתות חופו אבן בציות לתקנות‬

    ‫הבניין הירושלמיות‪ ,‬אך בפנים נותר הבטון חשוף‬
        ‫ונעשה שימוש בטכנולוגיות בנייה מתקדמות‬

    ‫ובתבניות פיברגלס מתועשות הניתנות לשימוש‬
      ‫חוזר‪ ,‬מה שהביא לחיסכון משמעותי בחומרים‬
                                       ‫ובמשקל הבניין‪.‬‬

    ‫תכנון הבניין קרוב לזה של מרכז החינוך ע"ש‬             ‫על מגרש משופע בצורת האות ד' תוכנן במשרד –‬
‫ליאו בק בחיפה‪ ,‬הן מן הבחינה העיצובית והחומרית‬             ‫עם הצטרפותו של משה גיל – בניין בהשראה של‬
                                                         ‫קוביות משחק‪ .‬המגמה המרכזית בתהליך התכנון‬
        ‫והן בהיבט של חלוקת הגושים ליצירת מערך‬
       ‫שימושים המאזכר מבנה של עיר‪ .‬שני רחובות‬               ‫היתה עבודה עם רכיבים חוזרים‪ ,‬במטרה להקל‬
‫מבונים‪ ,‬שכל אחד מהם חוצה אגף‪ ,‬מתנקזים לכיכר‬                   ‫על הביצוע ולאפשר שימוש בטכנולוגיות בניין‬
    ‫מדורגת‪ ,‬כעין רחבה מקורה בצורת פורום עירוני‪,‬‬
  ‫שגובהה שלוש קומות‪ .‬הרחבה הגדולה מתפקדת‬                  ‫מתקדמות‪ .‬התכנון כולו‪ ,‬בתוכנית ובחתך‪ ,‬מבוסס‬
‫גם כאמפיתיאטרון לכנסים שונים וגם כמקום מפגש‬                   ‫אפוא על יחידה נפחית קבועה‪ ,‬מודול קובייתי‬
     ‫בהפסקות בין השיעורים‪ .‬קירויה נעשה בלוחות‬
        ‫זכוכית הניתנים לפתיחה‪ ,‬כך שאפשר‪ ,‬על פי‬         ‫במידות ‪ 160x160x160‬ס"מ‪ :‬שתי קוביות המונחות‬
      ‫הצורך‪ ,‬להפוך את החלל הגדול לחצר פתוחה‪.‬‬             ‫זו על גבי זו מהוות את גובה המבנה‪ ,‬כשבמקומות‬
      ‫חצרות פנימיות נוספות‪ ,‬בנפחים שונים‪ ,‬שולבו‬          ‫שונים מתגמשות הקוביות ליצירת מנסרות‪ ,‬חצאי‬
      ‫בין גושי הבניין‪ ,‬כדי לאוורר ולהאיר את הכיתות‬      ‫גליל‪ ,‬פירמידות ושאר צורות גיאומטריות הנפתחות‬
     ‫מצפון ומדרום ולאפשר לתלמידים ולסגל גישה‬            ‫לשמים ומחדירות אור טבעי אל החללים הפנימיים‪.‬‬
                                                            ‫בדומה לבניינים אחרים שתכנן המשרד‪ ,‬גם כאן‬
                                      ‫מיידית אל החוץ‪.‬‬     ‫נעשה שימוש ביציקות בטון חשופות‪ ,‬שרק חלקן‬
                                                                              ‫נצבע בצבעי כתום‪ ,‬צהוב ולבן‪.‬‬

                                                            ‫בית הספר להנדסאים אורט ליד האוניברסיטה‬
                                                        ‫העברית (כיום מכללת אורט)‪ ,‬גבעת רם‪ ,‬ירושלים‪,‬‬

                                                                            ‫‪[ 1970-78‬ראו עמ' ‪]125-114‬‬

                                                            ‫בית הספר להנדסאים של רשת אורט הוקם על‬
                                                          ‫רצועה צרה וחדת שיפוע על המורדות המערביים‬

                                                                 ‫של גבעת רם‪ ,‬בשולי קמפוס האוניברסיטה‬
                                                          ‫העברית‪ .‬תנאי המגרש דרשו התאמה טופוגרפית‬

‫‪440‬‬
   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448