Page 431 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 431

‫בתי תרבות וקהילה‪ :‬הקריה החקלאית בית־דגן‪,‬‬

                                                         ‫מושב בית־חירות‪ ,‬מושב בית־חנן‪ ,‬שנות ה־‪50‬‬
                                                                                     ‫[ראו עמ' ‪]231-222‬‬

   ‫מעמדו הייצוגי של האולם בן ‪ 1,100‬המושבים‬             ‫במחצית הראשונה של שנות ה־‪ 50‬תוכננה במשרד‬
     ‫הודגש בעיצובו החיצוני והפנימי כאחד‪ :‬מבואות‬                ‫סדרה של בתי תרבות בהתיישבות הכפרית‪,‬‬

   ‫הכניסה לאולם נשקפו מן החזית הראשית מבעד‬               ‫כשהבולטים בהם נבנו בקריה החקלאית בית־דגן‬
 ‫לקיר־מסך מזכוכית‪ ,‬שמוסגר בשלד קונסטרוקטיבי‬               ‫ובמושב בית־חירות‪ .‬לשני בניינים אלה מאפיינים‬
                                                          ‫דומים‪ :‬שניהם ממוקמים בקצה רחבה מרוצפת‪,‬‬
   ‫של קורות ועמודים מבטון חשוף‪ .‬בשעות החשכה‬
     ‫הפך הבניין למגדלור מאיר בסביבתו המדברית‪.‬‬               ‫ובראשם גג משופע‪ .‬הקשר בין הבניין לסביבתו‬
        ‫מרכיב בולט נוסף היה שילוב יצירה (בהזמנה‬         ‫הדוק‪ ,‬באמצעות חלונות הפעורים בדפנות האולם‬
                                                       ‫והקפתו במרפסות מקּורות‪ .‬בבית־דגן נהנה האולם‬
‫מיוחדת) של הצייר אהרון כהנא‪ ,‬ידידם של הנדלרים‪,‬‬           ‫מפתחי חלונות רחבים‪ ,‬הפונים אל הנוף וסביבתו‬
     ‫שעיטר את מעקה היציע בדמויות פיגורטיביות‪.‬‬           ‫מדרום‪ ,‬ומנגד אל חצר פנימית המוקפת אכסדרת‬

‫לקראת חנוכת הבניין נכתב בעיתונות‪" :‬עם פתיחת‬               ‫עמודים מקורה‪ .‬עבודת ויטראז' שולבה בכמה מן‬
    ‫'התיאטרון שלנו' תהיה באר־שבע מכל הבחינות‬                                                        ‫הפתחים‪.‬‬

‫בירתה ומרכזה התרבותי של מחצית מדינת ישראל‪,‬‬
  ‫שהוא הישג לעיר שאך לפני חמש שנים לא היתה‬

 ‫אלא כפר קטן במדבר" [ה‪ .‬בן־עדי‪" ,‬בניין שהפך את‬
    ‫באר־שבע למרכז תרבות"‪ ,‬מ ע ר י ב ‪.]1.9.1953 ,‬‬

  ‫הבניין נהרס ב־‪ 1997‬ובשטחו הוקמו מגדלי דירות‬
                                         ‫ומרכז מסחרי‪.‬‬

     ‫קולנוע רחל‪ ,‬אשקלון‪( 1953-56 ,‬נהרס)‬                ‫בית תרבות לפועלים וקולנוע קרן‪ ,‬באר־שבע‪,‬‬
                          ‫[ראו עמ' ‪]247-242‬‬                  ‫‪( 1951-54‬נהרס) [ראו עמ' ‪]241-232‬‬

     ‫קולנוע רחל הוקם לצד מרכז מסחרי וגן שכונתי‬             ‫בית תרבות באר־שבעי זה הוקם במרכז האזרחי‬
‫במרכז שכונת אפרידר באשקלון‪ ,‬ביוזמת עולה חדש‬            ‫של שכונה א'‪ ,‬שם השתלב בין מוסדות ההסתדרות‪.‬‬

   ‫מצרפת‪ ,‬יעקב זלקין‪ .‬בשונה מקולנוע קרן בבאר־‬               ‫בנייתו החלה לפני שהוקמו רוב בנייני המגורים‬
  ‫שבע‪ ,‬שהתאפיין בחזּות ממלכתית ובפתיחּות אל‬                 ‫והמסחר בסביבתו‪ ,‬ולכן‪ ,‬במשך תקופה ארוכה‪,‬‬
    ‫הנוף‪ ,‬נבנה קולנוע רחל משני גושים אטומים עם‬             ‫היה הבניין הגדול והגבוה בעיר המתחדשת‪ .‬בית‬
  ‫גגות רעפים משופעים‪ ,‬הנראים כמתקני חקלאות‬             ‫התרבות לפועלי באר־שבע ידוע יותר בשמו קולנוע‬
                                                           ‫קרן‪ ,‬על שם קרן הביטוח של פועלי הבניין‪ ,‬שגם‬
      ‫וכלל אינם מרמזים על ייעודו של הבניין‪ ,‬אם כי‬       ‫מימנה את הקמתו‪ .‬לימים תכנן המשרד בירושלים‬
  ‫אפשר למצוא דמיון כלשהו בינו לבין בתי התרבות‬
                                                                ‫גם את בניין ההנהלה של אותה קרן ביטוח‪.‬‬
       ‫הצנועים שתכנן המשרד באותו עשור‪ .‬לעומת‬

‫‪428‬‬
   426   427   428   429   430   431   432   433   434   435   436