Page 444 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 444

‫מרכז חינוך ע"ש ליאו בק‪ ,‬חיפה‪1966-71 ,‬‬              ‫הסטודנטים של האוניברסיטה העברית בגבעת‬
                                   ‫[ראו עמ' ‪]107-98‬‬            ‫רם‪ .‬שביל רחב מהווה את עמוד השדרה של‬

  ‫המוסד הוקם בחיפה ב־‪ 1938‬כגן ילדים והתפתח‬                 ‫בית הספר‪ .‬לאורכו ערוכים שישה מבני־חצר דו־‬
          ‫לבית ספר ומרכז תרבות לקהילת היהדות‬              ‫קומתיים (עם קומת מרתף) המשמשים פנימייה‬

‫המתקדמת בעיר‪ .‬בעקבות הגידול בצרכים העמידה‬                     ‫ל־‪ 240‬תלמידים‪ ,‬והוא מתנקז לרחבה גדולה‬
 ‫עיריית חיפה לרשותו מגרש משופע בשטח עשרים‬               ‫שמשני צדדיה ממוקמים חדר אוכל מרכזי ומתקני‬
 ‫דונם במורדות הכרמל‪ ,‬ועליו הוקם בניין ובו עשרים‬          ‫ספורט ציבוריים‪ .‬בניין בית הספר‪ִ ,‬לּבו של המוסד‪,‬‬

      ‫כיתות לימוד‪ ,‬מעבדות‪ ,‬אולם הרצאות בן ‪750‬‬              ‫הוא גוש קופסתי מוארך המתנשא לגובה חמש‬
   ‫מושבים‪ ,‬אולם התעמלות‪ ,‬ספרייה ואולם תפילה‪,‬‬                ‫קומות בקצה הרחבה‪ .‬מאחוריו ממוקמים בתי‬
 ‫בשטח בנוי של כ־‪ 6,300‬מ"ר‪ .‬הבניין תוכנן במשרד‬             ‫מלאכה ומעבדות‪ ,‬המתייחדים במערכת פתחים‬
                                                          ‫להחדרת אור טבעי‪ ,‬שבראשם גופים גיאומטריים‬
                         ‫עם הצטרפותו של משה גיל‪.‬‬        ‫בצורת פירמידה‪ .‬בנייני הקמפוס פרוׂשים בחוכמה‬
                                                         ‫בטופוגרפיה השיפועית של האתר‪ ,‬ליצירת מרחב‬
                                                        ‫ציבורי מרכזי שרצפתו המישורית מורכבת משילוב‬
                                                           ‫של קרקע המגרש והגגות של כמה מן האגפים‪.‬‬

  ‫נוף הים התיכון הנשקף מן האתר והטופוגרפיה‬                   ‫במתחם אפשר למצוא הד לפריׂשת המבנים‬
       ‫ההררית עמדו ביסוד הרעיון התכנוני‪ ,‬שעיקרו‬             ‫במוזיאון ישראל‪ ,‬שעיצובו מדמה טופוגרפיה של‬
       ‫יחידות מדורגות הפרוׂשות בשיפולי ההר כעיר‬         ‫כפר מקומי שכמו גולש במדרון הגבעה – אלא שכאן‬
                                                              ‫הבינוי אחיד‪ ,‬סדרתי ושמרני יותר‪ .‬עוד מורגשת‬
‫בזעיר־אנפין‪ .‬הבניין בן ארבע הקומות מתחלק אפוא‬
‫לכמה אגפים‪ ,‬המתנקזים לאולם מרכזי ולסדרה של‬                      ‫בעבודה השפעת הצעתו של אוסקר נימאייר‬
‫שטחים פתוחים‪ ,‬מקורים בחלקם‪ ,‬המהווים מקומות‬                      ‫לקמפוס אוניברסיטת חיפה במרומי הכרמל‪,‬‬
‫מפגש לתלמידים בהשראת הכיכר העירונית‪ .‬החלל‬                 ‫שהוצגה חודשים ספורים קודם לתחרות זו – אלא‬
‫המרכזי הפתוח – הפונה מערבה ומשקיף אל הים –‬                  ‫שכאן התמידו האדריכלים בשפה המודרניסטית‬
                                                                 ‫שגיבשו בעבודתם בירושלים‪ .‬לעומת יצירתו‬
      ‫הוא צומת הממקד את מירב התנועה האנכית‬              ‫הפלסטית והחופשית יותר של נימאייר‪ ,‬תוכנית בית‬
        ‫והאופקית‪ .‬חלוקת הנפחים הפנימית ערוכה‬            ‫הספר בנויה על גושים קופסתיים ישרי קווים וזוויות‪,‬‬
                                                          ‫בחיפוי אבן נסורה המדגישה את אופקיות הגושים‪.‬‬
     ‫במידות סדירות (מודול) ובמקצב המתוזמר עם‬
‫הפתחים בתקרת האולם‪ .‬הללו מחדירים פנימה אור‬

   ‫טבעי לא ישיר‪ ,‬המשרה באולם אווירה אינטימית‪.‬‬
‫הפלסטיות של החזּות החיצונית‪ ,‬הדוברת את שפת‬
‫הבטון חשוף‪ ,‬מורגשת גם בחללים הפנימיים‪ ,‬שבהם‬

    ‫נצבעו כמה מקטעי הבטון החשוף בצבעי היסוד‬
                                     ‫אדום‪ ,‬כחול וצהוב‪.‬‬

‫‪441‬‬
   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448   449