Page 447 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫חקלאות לומדים כיום במכללה האקדמית רופין‬ ‫המדרשה החקלאית ע"ש רופין (כיום המכללה‬
‫מקצועות נוספים‪ ,‬ביניהם הנדסה‪ ,‬כלכלה ו ִמנהל‬ ‫האקדמית רופין)‪ ,‬עמק חפר‪ :‬תוכנית־אב‪ ,‬בנייני‬
‫כיתות‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מעונות סטודנטים (פרס ראשון‬
‫עסקים‪.‬‬
‫בתחרות)‪[ 1946-74 ,‬ראו עמ' ‪]64-50‬‬
‫כפר הנוער בן־שמן‪ :‬בנייני כיתות‪;1962 ,‬‬
‫חדר אוכל‪[ 1964 ,‬ראו עמ' ‪]69-64‬‬ ‫באמצע שנות ה־‪ 40‬הכריזו מוסד רופין להשכלה‬
‫וחינוך חקלאי של הסתדרות הפועלים החקלאיים‬
‫המשותף לבניינים אלה בכפר הנוער בן־שמן הוא‬
‫הבטון החשוף והפיסוליות‪ .‬בחזותו החיצונית‪ ,‬בניין‬ ‫על תחרות פומבית לתכנון מדרשה חקלאית‬
‫מרכזית בעמק חפר‪ ,‬בשטח של כמאתיים דונם‪,‬‬
‫חדר האוכל מעוצב בסגנון כפרי‪ ,‬שכמותו אפשר‬ ‫להכשרת חברי משקים מענפים שונים ובני נוער‬
‫למצוא בבניינים אחרים שתכנן המשרד בשנותיו‬ ‫ממשקים אלה‪ .‬התוכנית המוצעת של המשרד‬
‫המוקדמות – אך כשנכנסים פנימה מושך את העין‬ ‫התבססה על מקבץ בניינים משופעי גגות‪ ,‬הערוכים‬

‫מרכיב קונסטרוקטיבי ודקורטיבי בולט בדמות‬ ‫סביב במע ֶלה גבעה חשופה וביניהם מדשאות‬
‫תקרת הבטון החשוף‪ .‬הבחירה בגג רב־שיפועים‪,‬‬ ‫רחבות‪ ,‬שיתפקדו כמרכז החברתי של חיי הקמפוס‪.‬‬
‫במקום גג שטוח או דו־שיפועי‪ ,‬איפשרה את חירור‬
‫התקרה בפתחי תאורה ואיוורור‪ .‬סדרה של מנורות‬ ‫מסביב למרכז זה מוקמו הבניין המרכזי של בית‬
‫כדוריות המשתלשלות מתקרת האולם במקצב‬ ‫הספר ובו חללים לשימושים ִמנהליים ופדגוגיים‪,‬‬
‫חזרתי‪ ,‬מוסיפה ומדגישה את עומק האולם ומתווה‬ ‫וכן מגורי מורים‪ ,‬חדר אוכל ומתקני ספורט‪ .‬במערב‬
‫הגבעה ובמזרחה נפרׂשו כיתות הלימוד בבניינים‬
‫את הארגון החללי בו‪.‬‬ ‫חד־קומתיים דו־אגפיים‪ ,‬לצד בניינים דו־קומתיים‬

‫רב־אגפיים ל ִמנהלה ולשימושים משותפים‬
‫לתלמידים‪ ,‬שלחלקם מרפסות אורכיות הפתוחות‬
‫אל הנוף‪ .‬מעונות הסטודנטים ממוקמים למרגלות‬

‫הגבעה מדרום‪ ,‬ורשת שבילי הליכה מקשרת בין‬
‫אזורי הקמפוס השונים‪ .‬עבודת המשרד כללה גם‬
‫עיצוב של ריהוט הפנים‪ ,‬ובכלל זה שולחנות לימוד‪,‬‬

‫כיסאות‪ ,‬ציוד מעבדות וגופי תאורה‪.‬‬

‫בניין הכיתות הוא מבנה קופסתי הניצב על‬ ‫המשרד המשיך ללוות את פיתוח הקמפוס‬
‫קומת עמודים מפולשת ונראה כמרחף‪ .‬אך בעוד‬ ‫עד ‪ .1974‬מתכונת המדרשה‪ ,‬הפונה בעיקר לבני‬
‫שבחזית הצפונית‪ ,‬שאליה פונות כיתות הלימוד‪,‬‬ ‫המושבים והקיבוצים‪ ,‬נשמרה עד ‪ ,1992‬שאז הפך‬
‫מודגשת הגושניות האופקית של הבניין – חזיתו‬ ‫המוסד למכללה המשרתת את כלל הציבור‪ .‬מלבד‬

‫הדרומית‪ ,‬שאליה פונים המעברים‪ ,‬מסמנת‬
‫התפרקות של הקופסה הגושנית בגריעה שאל‬
‫תוכה הוחדר המסדרון‪ ,‬ובאלמנט המדרגות הבולט‬
‫מקו החזית ומתאפיין בקווים אלכסוניים דרמטיים‪.‬‬

‫‪444‬‬