Page 448 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫ובמהלך שנות ה־‪ – 70‬הם כבר ִמבננים מגא־סטרוקטורליים‪ ,‬שאינם‬
‫מבקשים להשתלב בנוף ההררי של ירושלים או של הכרמל אלא‬

‫דווקא להדגישו וכמו להתריס נגדו בקווי ה ִמתאר המבצריים שלהם‪.‬‬
‫מוסדות אלה תוכננו – בהשפעת הרוח הסטרוקטורליסטית שנשבה‬
‫אז בטכניון ואשר הביא עימו למשרד השותף הרביעי (מ־‪,)1966-70‬‬
‫משה גיל – כמין ערים בזעיר־אנפין‪ ,‬שב ִלּבן ציר ("רחוב") הקושר בין‬
‫האיברים ומנקז את התנועה אל כיכר מרכזית‪ ,‬כמוקד של מפגשים‬

‫והתרחשויות‪.‬‬
‫מאפיינים אלה התמידו בעבודת המשרד בשנות ה־‪ 80‬ואילך‪.‬‬
‫במוסדות חינוך כמו בית ספר תיכון ע"ש בבה אידלסון (כיום המכללה‬

‫ל ִמנהל) בצפון תל־אביב (‪ ,)1981-87‬בית הספר התיכון שליד‬
‫האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים (‪ ,)2003-1992‬בניינים שונים‬
‫בקריית הטכניון בחיפה (‪ )2004-1993‬ובקמפוס מכללת ספיר בשדרות‬
‫(‪ ,)2006-1994‬ביקשו במשרד להניח יסודות להתפתחות אפשרית‬

‫של רקמה כמו־עירונית‪.‬‬
‫לאורך כל שנות פעילותו ובמקביל לשינויים שחלו בתכנון מוסדות‬
‫חינוך בעולם‪ ,‬שוכלל במשרד נדלר־נדלר־ביקסון־גיל הקשר בין מרחב‬

‫הלמידה (הכיתה) והמרחב הפתוח (החצר)‪ .‬ממדרשת רופין ועד‬
‫מכללת ספיר‪ ,‬מוסדות החינוך שתוכננו במשרד מתפקדים עד היום‬

‫כמכלולים שלמים‪ ,‬המשקפים שלבים בהתפתחות האדריכלות‬
‫המודרנית ובדימויים שעמדו לנגד עיניה – ַהחל בחיי כפר ו ִקרבה לטבע‪,‬‬

‫עבֹור דרך תיעוש ותרבות עירונית‪ ,‬וכלה בפוסט־מודרניזם המטשטש‬
‫תחומים וגבולות‪.‬‬

‫‪445‬‬