Page 446 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫בחזיתות המבנים והן במעברים המקורים שבין אגפי‬ ‫בית ספר תיכון לתלמידים מעולי כישרון ע"ש מיי‬
‫בית הספר‪ .‬בניין הכיתות הבולט‪ ,‬הממוקם בקצה‬ ‫בויאר‪ ,‬ירושלים (פרס ראשון בתחרות)‪1961-65 ,‬‬

‫הרחבה בפסגת הגבעה ומהווה נקודת ציון במרחב‪,‬‬ ‫[ראו עמ' ‪]75-70‬‬
‫בנוי כקופסה היושבת על קומת עמודים מפולשת‪,‬‬
‫המקנה לו את קלילותו וייחודו‪ .‬מגג הבניין מזדקרים‬ ‫בית ספר בויאר הוקם על מורדות גבעה בשכונת‬
‫בית וגן‪ ,‬ביוזמת האגודה לקידום החינוך בישראל‪,‬‬
‫שני חדרים שלכל אחד מהם גגון בטון – מחווה‬
‫לברוטליזם האירופי‪ ,‬שכדוגמתה אפשר למצוא‬ ‫במטרה לטפח תלמידים מחוננים ממשפחות‬
‫בבניינים נוספים מאותן שנים ובראשם בית הספרים‬ ‫מעוטות יכולת בירושלים ובפריפריה ולהביא בכך‬
‫הלאומי והאוניברסיטאי‪ ,‬שבנייתו הושלמה ב־‪.1960‬‬
‫כיום לומדים בבית הספר כ־‪ 980‬תלמידים‪ ,‬מהם‬ ‫לצמצום הפערים החברתיים בישראל‪ .‬לאחר‬
‫שהתקבלה תרומה מן הנדבן לואיס בויאר לזכר‬
‫כ־‪ 300‬מתגוררים בפנימייה שבמתחם‪.‬‬
‫אשתו מיי‪ ,‬הוכרזה תחרות פומבית שבה זכה‬
‫בית הספר לעבודה סוציאלית (כיום האקדמיה‬ ‫המשרד‪ ,‬לאחר שגבר על ‪ 31‬הצעות‪.‬‬
‫למוזיקה ולמחול)‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫מתחם בית הספר‪ ,‬שחזותו אחידה‪ ,‬משתלב‬
‫גבעת רם‪ ,‬ירושלים‪( 1961-66 ,‬אגפים נוספים‪,‬‬ ‫בנוף הגבעה‪ .‬במע ֶלה רחבת הכניסה מתנשא‬
‫‪[ )2003-11‬ראו עמ' ‪]85-76‬‬ ‫בניין הכיתות המרכזי‪ ,‬שגובהו ארבע קומות‪,‬‬
‫על מעין במה הפותרת את בעיית השיפוע‬
‫בעשור שלאחר השלמת בית הספרים הלאומי‬ ‫של המגרש‪ ,‬ולמרגלותיו משתפלת בטבעיות‪,‬‬
‫והאוניברסיטאי‪ ,‬תכנן המשרד כמה בניינים‬
‫במורדות הטופוגרפיה‪ ,‬סדרת אגפים המאכלסים‬
‫במורדות המערביים של קמפוס האוניברסיטה‬ ‫את מגורי התלמידים‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬מטבח ואולמות‬
‫העברית בגבעת רם‪ .‬הראשון בהם הוא בית הספר‬ ‫רב־תכליתיים‪ .‬לכל אגף גינה מרכזית‪ ,‬המאווררת‬

‫לעבודה סוציאלית‪ ,‬שתוכנן עם הצטרפותו של‬ ‫ומאירה את עומק הבניין השקוע בדופן ההר‪.‬‬
‫שמואל ביקסון‪ .‬בדומה לפתרון שהוצע בבית הספר‬ ‫האגפים מקושרים זה לזה במערכת מעברים‬
‫מקורים‪ ,‬וגגותיהם השלובים מתפקדים יחד כחצר‬
‫לתלמידים מעולי כישרון ע"ש מיי בויאר‪ ,‬גם כאן‬
‫הוחלט לפתור את בעיית המגרש‪ ,‬היושב על מדרון‬ ‫בית הספר‪.‬‬

‫תלול‪ ,‬בהקמת מעין במה שטוחה שממנה צומח‬
‫הבניין‪.‬‬

‫הפתרון העיצובי שנבחר הוא בניין בצורת‬ ‫בשונה משאר הבניינים שתכנן המשרד בירושלים‬
‫פירמידה הפוכה‪ ,‬השומר על השפה המודרניסטית־‬ ‫באותה עת‪ ,‬עם הצטרפותו של שמואל ביקסון‪ ,‬לא‬
‫נעשה כאן שימוש בחיפוי אבן נסורה אלא בשילוב‬
‫של בטון חשוף עם חיפוי אבן פראית‪ ,‬המופיעה הן‬

‫‪443‬‬