Page 449 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 449
חינוך
זכייתם של שולמית ומיכאל נדלר ,ב־ ,1946בתחרות על תכנון
המדרשה החקלאית ע"ש רופין בעמק חפר ,סימנה את ראשיתו
של עיסוק מרכזי בתכנון מוסדות חינוך – וזאת בגיבוי הממשלה,
שבעשורים הראשונים למדינה העמידה את החינוך בראש סדר
העדיפויות הלאומי .מאז התבסס משרד נדלר־נדלר־ביקסון־גיל כאחד
המובילים והחדשניים בארץ בתכנון בתי ספר יסודיים ותיכוניים,
מדרשות ,קריות חינוך ובניינים מרכזיים במוסדות להשכלה גבוהה.
עבודת המשרד בתחום זה התפתחה ב ִמתאם עם השינויים שחלו
בתכנון מבני חינוך בישראל ועם השתכללות הגישות הנהוגות בתכנון
מוסדות חינוך בעולם.
במבני חינוך (עירוניים בעיקר) שתכננו בשנות ה־ 50וה־ ,60ניכרת
התפתחות מן המודרניזם הכפרי של מדרשת רופין אל שפה שאפשר
לסווגה במסגרת הברוטליזם החדש – מגמה שקרצה לאדריכלים
צעירים בני דורם של שולמית ומיכאל נדלר (ושותפם ַהחל בשנות ה־,50
שמואל ביקסון) .בגל הבנייה של בתי ספר ממלכתיים בעשור הראשון
למדינה ,תוכננו במשרד בתי הספר רמז בכפר־סבא ( )1954-56ועציון
בתל־אביב ( ,)1959שניהם בהשפעת בית הספר שתכננו בני הזוג
אליסון ופיטר סמיתסון בהנסטנטון שבאנגליה ( .)1954בית הספר
בהנסטנטון – נדבך יסוד של הברוטליזם החדש – היה מקור השראה
לאדריכלי התקופה במונחים טכנולוגיים ,פרוגרמטיים ועיצוביים.
התווים הברוטליסטיים התחדדו בעבודת המשרד לאורך שנות
ה־ ,60שאז תוכננו בו שלושה מוסדות חינוך גדולים בירושלים :בתי
הספר התיכוניים בויאר ( )1961-65והימלפרב ( ,)1963-68והתיכון
המקצועי בזק ( .)1965-68שלושתם תוכננו כמערכות של בניינים
נפרדים הערוכים בטופוגרפיה מישורית מלאכותית.
לעומתם ,בתי הספר התיכוניים ליאו בק בחיפה ()1966-71
ואורט בירושלים ( – )1970-78שתוכננו במשרד לקראת סוף העשור
446
