Page 455 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 455

‫לעבוד כסתת – בין השאר בהקמת בית דוד וולפסון (‪ )1930‬בקמפוס‬
                                            ‫האוניברסיטה העברית בהר הצופים‪ ,‬ששימש כבית הספרים הלאומי‬

                                              ‫והאוניברסיטאי הראשון‪ .‬את חינוכו מגיל הגן עד סיום התיכון עשה‬
                                          ‫ביקסון בשכונת מגוריו‪ ,‬בין השאר בסמינר בית הכרם‪ .‬ב־‪ 1943‬השלים‬

                                               ‫את לימודי התיכון והצטרף להכשרה של תנועת הנוער החלוצית־‬
                                                    ‫סוציאליסטית "המחנות העולים"‪ ,‬כגרעין פלמ"ח לקיבוץ בית‬

                                           ‫הערבה בצפון ים המלח‪ .‬שם התוודע לראשונה לפסל יחיאל שמי (אז‬
                                              ‫שטיצברג)‪ ,‬ממייסדי הקיבוץ ומי שעתיד לשתף פעולה עם ביקסון‪,‬‬
                                                                                   ‫לימים‪ ,‬בתכנון תיאטרון ירושלים‪.‬‬
                                                ‫בהמשך נטש ביקסון את התנועה בעקבות משבר אידיאולוגי‪,‬‬

                                           ‫וב־‪ 1946‬נרשם ללימודי אמנות בבצלאל‪ ,‬שם למד אצל מרדכי ארדון‪.‬‬
                                             ‫השפעה משמעותית נרשמה בשיעוריו של הפסל הקוביסט זאב בן־‬

                                         ‫צבי‪ ,‬מחלוצי הפיסול המודרני בארץ־ישראל‪" .‬מחוץ לבצלאל התארגנה‬
                                         ‫בסטודיו של בן־צבי קבוצה מצומצמת‪ ,‬שיצרה מסגרת לימודית ויצירתית"‪,‬‬

                                                  ‫נזכר ביקסון‪" .‬דוד פלומבו היה הרוח החיה בקבוצה‪ ,‬ושם ספגנו‬
                                                  ‫מאישיותו והשקפותיו והתחלתי להבין מה זו אמנות"‪ .‬בעקבות‬
                                         ‫שיעורים אלה החליט לעבור ללימודי ארכיטקטורה בטכניון‪ ,‬שבמהלכם‬
                                              ‫שימש אסיסטנט של המרצה המשפיע פרופ' אלכסנדר קליין – אך‬
                                                 ‫עיקר ההשפעה באה לו מפרופ' אל מנספלד‪" :‬לעומת החומרה‬
                                                   ‫והקשיחות של קליין‪ ,‬אצל מנספלד הבנתי שאפשר להתפרץ‪,‬‬

                                                                                                  ‫להתפרק ולשחק"‪.‬‬
                                             ‫עם סיום הלימודים חזר ביקסון לבית הוריו בירושלים‪ ,‬שבה קיווה‬
                                             ‫להתבסס ולמצוא עבודה במשרד אדריכלים‪ ,‬ללא הצלחה‪ .‬ב־‪1952‬‬

                                               ‫ניסה את מזלו בתל־אביב‪ ,‬כשהאדריכלית ויטה פלדמן (אז יכביץ)‪,‬‬
                                            ‫חברתו ללימודים בטכניון‪ ,‬סיפרה לו על בני זוג אדריכלים מתל־אביב‬
                                           ‫שמנהלים משרד צעיר ומצליח ומבקשים להתרחב‪ .‬ביקסון נפגש עם‬
                                            ‫שולמית נדלר במשרד ברחוב בר־כוכבא‪" .‬החלטנו שננסה‪ .‬היה להם‬

                                                                ‫עובד אחד שעזב‪ ,‬ואני בעצם באתי להחליף אותו"‪.‬‬
                                                       ‫בשנת עבודתו הראשונה תוכנן במשרד‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בית‬
                                                 ‫תרבות לפועלים וקולנוע קרן של פועלי ההסתדרות בבאר־שבע‬
                                             ‫[עמ' ‪ ,]241-232‬ובאחת מהנסיעות דרומה ליווה ביקסון את מיכאל‬
                                         ‫נדלר לפיקוח באתר הבנייה ולפגישה עם ראש העיר דוד טוביהו‪" .‬הגענו‬
                                               ‫ביום חמסין‪ ,‬נסענו עם טוביהו במכונית‪ ,‬וכדורים גדולים של קוצים‬
                                                ‫התגלגלו על הכבישים ולצדם"‪ ,‬הוא נזכר‪" .‬הקולנוע היה במרחק‬
                                         ‫שניים־שלושה קילומטרים מהעיר העתיקה‪ ,‬הבניין היחיד בשטח שעליו‬
                                                ‫עתיד להיבנות המרכז האזרחי של באר־שבע"‪ .‬האקלים הקיצוני‬
                                              ‫והצורך להתמודד עם סופות החול והקוצים עמדו לנגד עיני ביקסון‬
                                             ‫כאשר הגיש עם הנדלרים‪ ,‬בראשית שנות ה־‪ ,60‬את ההצעה הזוכה‬
                                               ‫לתחרות על תכנון בית עיריית באר־שבע [עמ' ‪ ]389-382‬הסמוך‬
                                         ‫לקולנוע קרן – בניין אטום‪ ,‬המתכנס לתוך עצמו סביב חצרות פנימיות‪.‬‬
                                               ‫היה זה אחד מבנייני הבטון הראשונים שתוכננו במשרד‪ ,‬ובו הציעו‬

‫‪452‬‬
   450   451   452   453   454   455   456   457   458   459   460