Page 455 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 455
לעבוד כסתת – בין השאר בהקמת בית דוד וולפסון ( )1930בקמפוס
האוניברסיטה העברית בהר הצופים ,ששימש כבית הספרים הלאומי
והאוניברסיטאי הראשון .את חינוכו מגיל הגן עד סיום התיכון עשה
ביקסון בשכונת מגוריו ,בין השאר בסמינר בית הכרם .ב־ 1943השלים
את לימודי התיכון והצטרף להכשרה של תנועת הנוער החלוצית־
סוציאליסטית "המחנות העולים" ,כגרעין פלמ"ח לקיבוץ בית
הערבה בצפון ים המלח .שם התוודע לראשונה לפסל יחיאל שמי (אז
שטיצברג) ,ממייסדי הקיבוץ ומי שעתיד לשתף פעולה עם ביקסון,
לימים ,בתכנון תיאטרון ירושלים.
בהמשך נטש ביקסון את התנועה בעקבות משבר אידיאולוגי,
וב־ 1946נרשם ללימודי אמנות בבצלאל ,שם למד אצל מרדכי ארדון.
השפעה משמעותית נרשמה בשיעוריו של הפסל הקוביסט זאב בן־
צבי ,מחלוצי הפיסול המודרני בארץ־ישראל" .מחוץ לבצלאל התארגנה
בסטודיו של בן־צבי קבוצה מצומצמת ,שיצרה מסגרת לימודית ויצירתית",
נזכר ביקסון" .דוד פלומבו היה הרוח החיה בקבוצה ,ושם ספגנו
מאישיותו והשקפותיו והתחלתי להבין מה זו אמנות" .בעקבות
שיעורים אלה החליט לעבור ללימודי ארכיטקטורה בטכניון ,שבמהלכם
שימש אסיסטנט של המרצה המשפיע פרופ' אלכסנדר קליין – אך
עיקר ההשפעה באה לו מפרופ' אל מנספלד" :לעומת החומרה
והקשיחות של קליין ,אצל מנספלד הבנתי שאפשר להתפרץ,
להתפרק ולשחק".
עם סיום הלימודים חזר ביקסון לבית הוריו בירושלים ,שבה קיווה
להתבסס ולמצוא עבודה במשרד אדריכלים ,ללא הצלחה .ב־1952
ניסה את מזלו בתל־אביב ,כשהאדריכלית ויטה פלדמן (אז יכביץ),
חברתו ללימודים בטכניון ,סיפרה לו על בני זוג אדריכלים מתל־אביב
שמנהלים משרד צעיר ומצליח ומבקשים להתרחב .ביקסון נפגש עם
שולמית נדלר במשרד ברחוב בר־כוכבא" .החלטנו שננסה .היה להם
עובד אחד שעזב ,ואני בעצם באתי להחליף אותו".
בשנת עבודתו הראשונה תוכנן במשרד ,בין השאר ,בית
תרבות לפועלים וקולנוע קרן של פועלי ההסתדרות בבאר־שבע
[עמ' ,]241-232ובאחת מהנסיעות דרומה ליווה ביקסון את מיכאל
נדלר לפיקוח באתר הבנייה ולפגישה עם ראש העיר דוד טוביהו" .הגענו
ביום חמסין ,נסענו עם טוביהו במכונית ,וכדורים גדולים של קוצים
התגלגלו על הכבישים ולצדם" ,הוא נזכר" .הקולנוע היה במרחק
שניים־שלושה קילומטרים מהעיר העתיקה ,הבניין היחיד בשטח שעליו
עתיד להיבנות המרכז האזרחי של באר־שבע" .האקלים הקיצוני
והצורך להתמודד עם סופות החול והקוצים עמדו לנגד עיני ביקסון
כאשר הגיש עם הנדלרים ,בראשית שנות ה־ ,60את ההצעה הזוכה
לתחרות על תכנון בית עיריית באר־שבע [עמ' ]389-382הסמוך
לקולנוע קרן – בניין אטום ,המתכנס לתוך עצמו סביב חצרות פנימיות.
היה זה אחד מבנייני הבטון הראשונים שתוכננו במשרד ,ובו הציעו
452
