Page 454 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 454
הנדלרים וביקסון פרשנות משלהם לשפת הבטון החשוף :מערכת
תזזיתית צפופה של סרגלי בטון אנכיים ,שכל אחד מהם מסתיר חלק
מן הסרגל הצמוד לו תוך שבירת קרני השמש על החזית .היות שהבניין
נדרש להיות ייצוגי גם אם צנוע ("באותם ימים כל דבר היה חייב להיות
צנוע" ,מבהירה נדלר) ,תוכנן מגדל בצמוד לבניין המרכזי והאופקי –
בבחינת נקודת ציון גבוהה המסמנת אותו כמוסד שלטוני ובה־בעת
משמשת לצורכי תצפית – אלא שהרעיון לא יצא אל הפועל .בבניין זה,
כמו ברבים אחרים שתוכננו במשרד לאחר הצטרפותו של ביקסון,
בולטת ההשקעה המיוחדת בעיצוב החזית שעטתה חזּות פיסולית.
ההכרה בתפקידו המוסף של האובייקט האדריכלי כנקודת ציון
משמעותית במרחב ,הולידה מעתה שורה של מבני ציבור בעלי נוכחות
רבת־רושם בסביבתם.
כאמור ,לאחר הזכייה בתחרות היוקרתית על תכנון תיאטרון שרובר
( ,)1958היה השכיר מזה שש שנים לשותף הראשון של שולמית
ומיכאל נדלר .ביקסון" :תיאטרון זה דבר שנותן חיים עוד לפני שהוא
נבנה ,והוא הסעיר את הדמיון כי הרי לא מדובר בבניין משרדים .התחיל
דיון במשרד ,איך עובדים עם האבן ,והגענו למסקנה שהקירות לא
חייבים להיות ישרים ואפשר שיהיו מעוקמים .עבדנו על זה הרבה.
ברגע שקיבלנו יותר חופש והמגרש השתנה – השתנה גם הבניין.
התיאטרון עובד אחרת עם האבן .הוא נותן אפשרויות דרמטיות לצד
איפוק גדול ,וזה מה שאהבתי בו .הוא לא משתגע סתם :לכל עקומה
שם יש סיבה .במשך השנים נוצרו לא מעט בניינים משוגעים ,אבל זה
לא בניין משוגע; זה בניין אקספרסיוניסטי".
הפער בין ההצעה שהגישו האדריכלים ושזכתה בתחרות ב־1958
לבין הבניין שנבנה בסופו של דבר ונחנך ב־ ,1971מגלם את השינויים
שעברה האדריכלות הישראלית באותו פרק זמן .הדגם המקורי ,שהוגש
בהצעה לתחרות ,מאזכר את בית הספרים הלאומי – אך בה־בעת גם
את וילה סבואה שתכנן לה קורבוזייה בפרברי פריז .הבניין הסופי כבר
דֹובר אדריכלות מונומנטלית ,כבדה ,פיסולית ,טקסית ותיאטרלית.
כך היה גם במקרה של בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי
באוניברסיטת תל־אביב ( ,)1964-68שעוצב על פי עקרונות דומים.
בכך באה לידי ביטוי עבודת הצוות שאפיינה את יצירת המשרד –
משרד המונה אדריכלים בעלי תפיסות עולם שונות ,שכל אחד מהם
מצליח לשמור על מבעו הפלסטי הייחודי תוך שילוב בין דרכיהם
המקצועיות כשותפים.
חלוקת הנטל והאחריות עם שותף שלישי איפשרה לשולמית
ומיכאל נדלר להגשים חלום ולצאת לסיורים לימודיים בחוץ־לארץ,
בייחוד בארצות־הברית .עדויות למסעות אלה מצויות בשפע בארכיונם
הפרטי ,בדמות מאות שיקופיות של תצלומי אדריכלות בת־הזמן,
שאליה נחשפו בזמן אמת והדי השפעתה מורגשים בעבודות המשרד
בהמשך הדרך.
451
