Page 454 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 454

‫הנדלרים וביקסון פרשנות משלהם לשפת הבטון החשוף‪ :‬מערכת‬
                                           ‫תזזיתית צפופה של סרגלי בטון אנכיים‪ ,‬שכל אחד מהם מסתיר חלק‬
                                         ‫מן הסרגל הצמוד לו תוך שבירת קרני השמש על החזית‪ .‬היות שהבניין‬
                                          ‫נדרש להיות ייצוגי גם אם צנוע ("באותם ימים כל דבר היה חייב להיות‬

                                             ‫צנוע"‪ ,‬מבהירה נדלר)‪ ,‬תוכנן מגדל בצמוד לבניין המרכזי והאופקי –‬
                                             ‫בבחינת נקודת ציון גבוהה המסמנת אותו כמוסד שלטוני ובה־בעת‬
                                         ‫משמשת לצורכי תצפית – אלא שהרעיון לא יצא אל הפועל‪ .‬בבניין זה‪,‬‬
                                               ‫כמו ברבים אחרים שתוכננו במשרד לאחר הצטרפותו של ביקסון‪,‬‬
                                             ‫בולטת ההשקעה המיוחדת בעיצוב החזית שעטתה חזּות פיסולית‪.‬‬

                                                  ‫ההכרה בתפקידו המוסף של האובייקט האדריכלי כנקודת ציון‬
                                         ‫משמעותית במרחב‪ ,‬הולידה מעתה שורה של מבני ציבור בעלי נוכחות‬

                                                                                               ‫רבת־רושם בסביבתם‪.‬‬
                                          ‫כאמור‪ ,‬לאחר הזכייה בתחרות היוקרתית על תכנון תיאטרון שרובר‬

                                                ‫(‪ ,)1958‬היה השכיר מזה שש שנים לשותף הראשון של שולמית‬
                                             ‫ומיכאל נדלר‪ .‬ביקסון‪" :‬תיאטרון זה דבר שנותן חיים עוד לפני שהוא‬
                                         ‫נבנה‪ ,‬והוא הסעיר את הדמיון כי הרי לא מדובר בבניין משרדים‪ .‬התחיל‬

                                               ‫דיון במשרד‪ ,‬איך עובדים עם האבן‪ ,‬והגענו למסקנה שהקירות לא‬
                                               ‫חייבים להיות ישרים ואפשר שיהיו מעוקמים‪ .‬עבדנו על זה הרבה‪.‬‬
                                                ‫ברגע שקיבלנו יותר חופש והמגרש השתנה – השתנה גם הבניין‪.‬‬
                                             ‫התיאטרון עובד אחרת עם האבן‪ .‬הוא נותן אפשרויות דרמטיות לצד‬
                                            ‫איפוק גדול‪ ,‬וזה מה שאהבתי בו‪ .‬הוא לא משתגע סתם‪ :‬לכל עקומה‬
                                           ‫שם יש סיבה‪ .‬במשך השנים נוצרו לא מעט בניינים משוגעים‪ ,‬אבל זה‬

                                                                        ‫לא בניין משוגע; זה בניין אקספרסיוניסטי"‪.‬‬
                                            ‫הפער בין ההצעה שהגישו האדריכלים ושזכתה בתחרות ב־‪1958‬‬
                                           ‫לבין הבניין שנבנה בסופו של דבר ונחנך ב־‪ ,1971‬מגלם את השינויים‬
                                         ‫שעברה האדריכלות הישראלית באותו פרק זמן‪ .‬הדגם המקורי‪ ,‬שהוגש‬
                                           ‫בהצעה לתחרות‪ ,‬מאזכר את בית הספרים הלאומי – אך בה־בעת גם‬
                                           ‫את וילה סבואה שתכנן לה קורבוזייה בפרברי פריז‪ .‬הבניין הסופי כבר‬

                                              ‫דֹובר אדריכלות מונומנטלית‪ ,‬כבדה‪ ,‬פיסולית‪ ,‬טקסית ותיאטרלית‪.‬‬
                                                  ‫כך היה גם במקרה של בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי‬

                                             ‫באוניברסיטת תל־אביב (‪ ,)1964-68‬שעוצב על פי עקרונות דומים‪.‬‬
                                                ‫בכך באה לידי ביטוי עבודת הצוות שאפיינה את יצירת המשרד –‬

                                            ‫משרד המונה אדריכלים בעלי תפיסות עולם שונות‪ ,‬שכל אחד מהם‬
                                                 ‫מצליח לשמור על מבעו הפלסטי הייחודי תוך שילוב בין דרכיהם‬
                                                                                              ‫המקצועיות כשותפים‪.‬‬
                                                ‫חלוקת הנטל והאחריות עם שותף שלישי איפשרה לשולמית‬

                                              ‫ומיכאל נדלר להגשים חלום ולצאת לסיורים לימודיים בחוץ־לארץ‪,‬‬
                                          ‫בייחוד בארצות־הברית‪ .‬עדויות למסעות אלה מצויות בשפע בארכיונם‬

                                                ‫הפרטי‪ ,‬בדמות מאות שיקופיות של תצלומי אדריכלות בת־הזמן‪,‬‬
                                           ‫שאליה נחשפו בזמן אמת והדי השפעתה מורגשים בעבודות המשרד‬

                                                                                                       ‫בהמשך הדרך‪.‬‬

‫‪451‬‬
   449   450   451   452   453   454   455   456   457   458   459