Page 457 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil

‫המעצבים לא השכילו להפנים את עקרונות התכנון של הבניין; הם‬
‫עיצבו את חללי הְּפנים על פי עקרונות אחרים ופגעו ברעיון הכולל‪ .‬שנים‬

‫ספורות לאחר מכן‪ ,‬בפרויקט הספרייה הלאומית‪ ,‬שוב חוו הנדלרים‬
‫שיתוף פעולה לא מוצלח עם מעצבי הְּפנים‪ ,‬ומאז הקפידו בעיקשות‬

‫רבה לתכנן בעצמם את הפרויקט בשלמותו‪ ,‬חוץ ופנים כאחד‪.‬‬
‫לא הרחק מבית סוקולוב‪ ,‬ובעקבות קשרים שרקמו עם פרופ'‬
‫חיים הלפרין‪ ,‬מייסד מדרשת רופין‪ ,‬קיבלו לידיהם ב־‪ – 1951‬הפעם‬
‫ללא תחרות – את תכנון בניין המשרדים המרכזי של בנק החקלאות‬
‫לישראל [עמ' ‪ ,]371-362‬שהלפרין התמנה לעמוד בראשו‪ .‬לעומת‬
‫העיסוק הניכר במעטפת של בית סוקולוב – בבנק החקלאות‪ ,‬שתוכנן‬
‫כמעט במקביל‪ ,‬אפשר לזהות ניצנים של תפיסות ברוטליסטיות וזיקה‬
‫הדוקה יותר בין אדריכלות והנדסה‪ .‬קונסטרוקציית הבטון של השלד‬
‫והארגון הפנימי הבירוקרטי ניכרים בשלוש חזיתותיו העיקריות של‬
‫הבניין‪ ,‬שהוקם מול השוק הסיטונאי ומהווה גם כיום דופן מרכזית‬

‫בצומת הרחובות הסואן קרליבך‪/‬החשמונאים‪.‬‬
‫בניין זה מהווה אבן־דרך נוספת‪ ,‬בהמשך להתמקמות הטופוגרפית‬
‫במדרשת רופין‪ ,‬ביחסם של בני הזוג נדלר לסביבות של הבניינים בתכנונם‪.‬‬
‫נוסף לחשיבותו של בניין בנק החקלאות בזניחת ההתמקדות במעטפת‬

‫לטובת הדגשת השלד‪ ,‬חשיבותו טמונה גם בהעמדת מסורת של‬
‫שילוב אמנות ואומנות באדריכלות‪ ,‬העתידה לייחד את עבודת המשרד‬
‫בדרכו העתידית‪ .‬תחילה שולבו בכמה חזיתות מוטיבים מרככים בצורת‬
‫תבליטי שיבולים שהוכנו במשרד‪ ,‬אך הללו לא השביעו רצון והאדריכלים‬

‫הבינו מאז את היתרונות הגלומים בשיתוף אמנים בעיצוב האדריכלי‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1949‬קיבלו את הפרס השני בתחרות החשובה על‬

‫תכנון בניין הכינוסים והתערוכות בירושלים‪ ,‬לימים בנייני האומה‪ .‬בפרס‬
‫הראשון זכה זאב רכטר‪ ,‬מעמודי התווך של דור אדריכלי טרום־המדינה‪,‬‬

‫שהנדלרים הכירו אישית מביקוריו התכופים בטכניון‪ .‬במקביל תכננו‬
‫בשנות ה־‪ 50‬שורה של מבני ציבור במגזר הכפרי ובפריפריה‪.‬‬

‫בשנות ה־‪ 50‬צברו הנדלרים רצף של זכיות בכמה מעשרות‬
‫התחרויות שהוכרזו באותו עשור‪ :‬ב־‪ 1950‬זכו בפרס שני בתחרות‬
‫על תכנון מפעל הנצחה בעמק הירדן; ב־‪ – 1952‬השנה שבה החל‬
‫לעבוד במשרד נדלר־נדלר השותף לעתיד (‪ )1958‬שמואל ביקסון – זכו‬
‫בפרס הראשון בתחרות על תכנון בית הסטודנט ע"ש יוסלסון־פרדיז‬
‫בשכונת רחביה בירושלים [עמ' ‪ ,]307-306‬ובפרס השני בתחרות‬
‫על תוכנית פיתוח לשכונת נורדיה בתל־אביב; ב־‪ 1954‬זכה המשרד‬
‫בפרס הראשון בתחרות על תכנון בית אגד בתל־אביב [עמ' ‪,]377-374‬‬
‫ובפרס השלישי בתחרות על תכנון מרכז ִמנהלי בבאר־שבע‪ .‬אך הזכייה‬
‫המשמעותית באותו עשור‪ ,‬בסוף ‪ ,1955‬היתה על תכנון בית הספרים‬
‫הלאומי והאוניברסיטאי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם‪,‬‬
‫ירושלים [עמ' ‪ ,]161-152‬מתחרויות התכנון הממלכתיות החשובות‬

‫של העשור הראשון למדינה‪.‬‬

‫‪454‬‬