Page 453 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 453

‫ביקסון מסכם את אותן שנים‪" :‬עבדנו בעיקר על תחרויות‪ .‬אכלנו‬
                                           ‫תחרויות ביום ובלילה‪ ,‬וזה מה שהרים אותנו‪ .‬חלוקת העבודה במשרד‬

                                               ‫היתה טבעית‪ :‬העיצוב היה בהחלט משותף‪ ,‬והפיקוח על הבניינים‬
                                             ‫התחלק בינינו‪ .‬בשנות ה־‪ 60‬נוספו למשרד עובדים רבים‪ ,‬שמספרם‬
                                            ‫הגיע בשלב מסוים לשיא של למעלה מעשרים‪ .‬המשרד עבר מרחוב‬
                                           ‫בר־כוכבא לרחוב הלסינקי בצפון תל־אביב‪ ,‬ואז גם הצטרף משה גיל"‪.‬‬
                                             ‫"שיתפנו את משה גיל במשרד בגלל אופיו ובזכות העבודה שלו‪,‬‬
                                           ‫שהציגה יתר חופש בצורות‪ ,‬בשליטה בצורות‪ ,‬שהרי רצינו להתפתח"‪,‬‬

                                               ‫נזכרת שולמית נדלר‪" .‬אנחנו כבר היינו מקובעים בפשטּות‪ :‬נטינו‬
                                         ‫לבהירות ופשטות‪ ,‬וגיל רצה להתפרע‪ .‬השאלה היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬מי מתפרע;‬

                                                                              ‫ביקסון‪ ,‬לעומתו‪ ,‬היה יותר דומה לנו"‪.‬‬

                                         ‫משה גיל נולד ב־‪ 1933‬בצ'רנוביץ‪ ,‬אז ברומניה‪ ,‬ללילי וצבי גולץ‪ .‬באותם‬
                                               ‫זמנים טרופים ובימי מלחמת העולם השנייה לא למד באופן סדיר‪,‬‬

                                            ‫ובגיל ‪ 11‬הגיע ארצה עם משפחתו שהשתקעה בתל־אביב‪" .‬אני ילד‬
                                         ‫שואה‪ .‬הנאצים פלשו לפולין כשהייתי בן שש‪ .‬התגלגלתי‪ ...‬הורי הצליחו‬

                                            ‫לרכוש‪ ,‬יחד עם שותפים נוספים‪ ,‬ספינת דיג קטנה – אבל היא טבעה‬
                                              ‫בטורקיה‪ .‬פלשתינה היתה סגורה בפנינו‪ ,‬ונתקענו בקפריסין‪ .‬בסוף‬
                                               ‫נחתנו בארץ ב־‪ ."1944‬את שנות נערותו העביר גיל במסגרות של‬

                                            ‫עליית הנוער ובקיבוצים‪ ,‬ביניהם שער־העמקים ושריד‪ .‬בצה"ל שירת‬
                                               ‫כקצין חינוך בפיקוד דרום‪ ,‬וכשהשתחרר בחר שלא לחזור לקיבוץ‪.‬‬

                                           ‫"אהבתי צילום ועבדתי במדפיס הממשלתי בתפקיד צלם‪ .‬הכנתי שם‬
                                               ‫תצלומים של אגרות חוב על לוחות זכוכית עם מצלמות שנעו על‬
                                              ‫מסילות‪ .‬הצגתי בתערוכות והכרתי את אילנה שהציגה ציור‪ .‬אביה‬
                                              ‫היה הצייר צבי ִלבני‪ .‬לאט־לאט התחלנו לחשוב מה לעשות לצורכי‬

                                            ‫פרנסה והתגבש הרעיון ללכת ללמוד‪ .‬תוך חצי שנה השלמתי בגרות‬
                                               ‫אקסטרנית‪ ,‬הלכתי לקורס הכנה לטכניון בבניין הישן של גימנסיה‬
                                                             ‫הרצליה בתל־אביב‪ ,‬והתקבלתי לאדריכלות בטכניון"‪.‬‬
                                               ‫המחלקה לארכיטקטורה בטכניון‪ ,‬שאליה הצטרף גיל כתלמיד‬

                                             ‫ב־‪ ,1959‬היתה שונה בהרכב המורים ובתכני ההוראה מהמוסד שבו‬
                                               ‫למדו כעשור ומחצה קודם לכן שותפיו לעתיד‪" :‬החידוש בלימודים‬

                                             ‫אז היה התודעה האקלימית שהביא איתו האדריכל אביה השמשוני‪.‬‬
                                           ‫הוא הדגיש שאנחנו חיים במזרח; יש כאן עודף שמש ואור‪ ,‬ודרושה גם‬

                                                ‫מודעות לאיוורור טבעי"‪ .‬יצחק דנציגר היה דמות נוספת שהילכה‬
                                                ‫קסם על התלמידים‪ .‬גיל נזכר באחד השיעורים שבו נחשף לדרך‬
                                             ‫ההוראה הייחודית של דנציגר‪" :‬בשיעור שלו אף אחד לא הבין כלום‪.‬‬
                                          ‫הוא היה כמו רב שחד חידות‪ .‬הוא העביר שיעור בנגרייה‪ :‬הביא חתיכת‬
                                               ‫עץ גושני‪ ,‬דפק עליו‪ ,‬הראה לנו שזה קשיח‪ ,‬ואמר 'בסוף הסמסטר‬
                                          ‫תביאו לי את זה גמיש'"‪ .‬בין המורים הוותיקים הורגשה עדיין השפעתו‬
                                           ‫של מנספלד‪ ,‬שחשף בפני גיל תחומים כעיצוב גרפי‪ ,‬יחס בין אור וצל‪,‬‬

                                                                                                   ‫צבע וקומפוזיציה‪.‬‬

‫‪450‬‬
   448   449   450   451   452   453   454   455   456   457   458