Page 452 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 452
עם סיום לימודיו ב־ 1964הצטרף גיל למשרד של בני הזוג
האדריכלים אורה ויעקב יער ,שעסקו באותה עת בתכנון שכונת אלי
כהן בכפר־סבא .גיל השתלב היטב בעיצוב בנייני הדירות המשותפים,
שבלטו בחזיתות יוצאות דופן במונחי הדיור הציבורי בישראל של אותן
שנים .לאחר כשנת עבודה הצטרף למשרד נדלר־נדלר־ביקסון ,שגדל
באופן משמעותי ושכן אז ברחוב הלסינקי בצפון תל־אביב.
"התחלתי לעבוד על מרכז חינוך ע"ש ליאו בק בחיפה [עמ' ,]107-98
על בניין קרן הביטוח לפועלי הבניין של ההסתדרות בירושלים
[עמ' ,]393-390ובהמשך גם על מתחם מעונות יום לילדים בגבעתיים
[עמ' ,"]113-108נזכר גיל בימיו הראשונים במשרד ַהחל ב־.1966
"הנוהל היה כזה :היתה לי פינה עצמאית במשרד ,גם שרטטתי ,גם
עשיתי פרספקטיבות ,גם מודלים .פעם בעשרה ימים היו כולם מתאספים
ונותנים ביקורת .שולה עודדה אותי להמשיך; מיכאל היה אדם מסויג
יותר" .גיל התאקלם במהירות במשרד ,וב־ 1970התקבל כשותף.
אם עד אז נראה כי עבודת המשרד התמקדה באובייקט האוטונומי –
שלם ,מורם וכמו צף (לעתים על במה) – מאז הצטרפותו של גיל
אפשר להבחין בתשומת לב יתרה להקשרים הסביבתיים של הבניין,
בניסיון להשתלב בסביבה ול ַתקשר עם הנוף והטופוגרפיה .את שורשי
התפיסה המערכתית והמודולרית נטעו בגיל מוריו בטכניון אל מנספלד
ואלפרד נוימן ,שהשפיעו עמוקות גם על אדריכלים נוספים בני דורו,
ביניהם ישראל גודוביץ' ,אלדר שרון וצבי הקר (שני האחרונים אף פעלו
למשך זמן־מה בשיתוף עם נוימן).
מרכז החינוך ע"ש ליאו בק הוא אחת מהעבודות המוקדמות שבהן
מורגשת מעורבותו של גיל .בית הספר עוצב כמבנה יחיד המתפקד
כמערכת פתוחה :מקבץ רציף של צורות ונפחים ,השזורים על חוט
ִשדרה הקושר ביניהם .מערכות בנוסח זה אפשר למצוא גם בבית
ספר אורט להנדסאים בירושלים ([ )1970-78עמ' ]125-114
ובמרכז הספורט ע"ש לרנר באוניברסיטה העברית בהר הצופים
([ )2000-1995עמ' – ]295-292כולם פרויקטים שממשיכים
להתפתח מאז חנוכתם.
ההתפתחות המשמעותית ביותר שבה מורגש מגעו של גיל,
היתה בתחום תכנון הספריות .שינוי ניכר נראה כבר בחזית הספרייה
המרכזית ע"ש זלמן ארן באוניברסיטת בן־גוריון ,באר־שבע ()1968-72
[עמ' .]183-172פתחים חזרתיים ,המרכיבים־מרשתים את החזית
הצפונית ,לא רק חושפים את שלד הבניין אלא גם מהווים ארובות אור
המחדירות אור טבעי (לא ישיר) אל תוככי אולמות הקריאה והעיון –
ממשק שהיה משני בבנייני הספריות שתכנן המשרד עד אותה עת,
ספריות שהתאפיינו בחזיתות אטומות ובמונוליתיות פיסולית (וראו
בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים וספריית סוראסקי
בתל־אביב) .האור היה מאז לעיסוק מרכזי ,שחלחל גם לעיצוב הריהוט
שעליו הופקד המשרד .בביקור בספרייה המרכזית החדשה בתכנון
449
