Page 458 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 458
ב־ 1946זכו שולמית ומיכאל נדלר לראשונה בתחרות פומבית –
התחרות לתכנון המדרשה החקלאית ע"ש רופין (כיום המרכז האקדמי
רופין) בעמק חפר [עמ' .]64-50עם זכייתם החלו בתכנון פרטני של
המדרשה ,שנחנכה כעבור פחות משלוש שנים ,בראשית .1949
תחילה דרשו המזמינים לצרף לשניים ,שהיו באמצע שנות העשרים
לחייהם ,אדריכל שותף ותיק ,והם הסכימו בתנאי שיהיה זה מהנדס
ולא אדריכל .בתכנון המדרשה החקלאית ברופין ,עבודת ביכורים
מורכבת בסדר־גודל ציבורי־ממלכתי ,התמודדו הנדלרים עם טיפולוגיית
הקמפוס המודרניסטי ועם אתגרים טופוגרפיים ופרוגרמות אקדמיות,
שהיו מּוּכרים להם קודם לכן רק מתרגילים בתכנון יישובים כפריים
ובתי ספר בזמן הלימודים בטכניון" .זה היה קמפוס על גבעה .התיישבנו
על הגבעה ופתרנו את כל הסביבה" ,נזכרת שולמית" .הכל היה ברור:
הסתכלת על התוכנית ומיד הבנת מה ,מי ואיפה" .נדלר לא מהססת
לומר שאת המבע החקלאי קיבלה התוכנית הבהירה והמודרניסטית
מגגות הרעפים הבולטים בקמפוס .המהלך היה אמיץ ,כמעט פוסט־
מודרני ביחס לרצף ההיסטורי של אדריכלות מודרניסטית־חקלאית
בארץ־ישראל ,שנציגיה (אדריכלים כמו ריכרד קאופמן ,שמואל
מסטצ'קין ואריה שרון) ביקשו תדיר להחליף את גג הרעפים המסורתי
בגגות שטוחים.
"להצלחתנו בתחרויות תרמו ערכים של יעילות וחיסכון ,פשטות
ובהירות .על בסיס זה העמדנו את האדריכלות שלנו :חזּות כפרית
וניקיון .ההצעות שלנו היו פשוטות מאוד ,ואנשים תפסו מיד את העניין.
כשהשוויתי את ההצעה שלנו להצעות אחרות ,ראיתי את ההבדל.
כך היה במדרשה החקלאית וכך היה גם בבית סוקולוב :אלה בניינים
ברורים מאוד ,פשוטים ,לא מסובכים מדי" ,מספרת שולמית.
ביולי ,1948במקביל לעבודת התכנון של המדרשה ,קטפו הנדלרים
פרס ראשון נוסף בתחרות ,הפעם על תכנון בניין עירוני ייצוגי :בית
אגודת העיתונאים ע"ש נחום סוקולוב ברחוב דיזנגוף (כיום קפלן)
בתל־אביב [עמ' .]361-356בניגוד לקמפוס החקלאי ,זכייה זו זימנה
התמודדות ראשונה עם אובייקט אדריכלי המייצג איגוד מקצועי
רב־עוצמה באחד האזורים המתפתחים (אז והיום) של תל־אביב.
בבניין זה החל להתגבש המודרניזם האלגנטי ,הייצוגי והמאופק ,שעתיד
לאפיין רבים מהבניינים שתוכננו במשרד בשני העשורים הבאים ,ואשר
רבים מהם מדגימים במובהק שלב מעבר באדריכלות ישראל –
ממודרניזם תיכון ,לקראת מודרניזם מאוחר בואכה ברוטליזם .השימוש
בפריקסטים והבטון חשוף בחזיתות הבניין חזרו והופיעו בעבודות
המשרד בהמשך הדרך בפרשנות ובטיפול חדשים ,שהטמיעו את רוח
התקופה ורק הלכו והעמיקו עם כניסת השותפים הנוספים למשרד,
שמואל ביקסון ומשה גיל.
בעבודה על בית סוקולוב חוו הנדלרים לראשונה אי־שביעות רצון
מעבודתם של מעצבי הפנים ששירותיהם נשכרו לפרויקט .לטענתם,
455
