Page 456 - The Architecture of Nadler-Nadler-Bixon-Gil
P. 456
משלא נמצאה הצעה אחת הראויה לפרס הראשון ,החליטו יוזמי
התחרות על הקמת צוות תכנון שהורכב משלוש קבוצות האדריכלים
שהצעותיהם זכו בהערכת השופטים ,כולם בשנות השלושים לחייהם
וכמעט כולם בוגרי הטכניון :שולמית ומיכאל נדלר (בוגרי מחזור י"ח,
)1945עם אמנון אלכסנדרוני (מחזור כ"ד ;)1952 ,אברהם יסקי
(מחזור כ"ג )1951 ,עם שמעון פובזנר (שלא למד בארץ); וחנן הברון
(מחזור כ"ה )1953 ,עם זיוה ארמוני (מחזור כ"ו .)1954 ,על ההוצאה
לפועל של הפרויקט המורכב הופקד איש "חומה ומגדל" שלמה גור.
"גור ,מנהל העבודה ,לחץ עלינו וקבע זמנים ,אחרת זה היה נמשך
עוד שנה־שנתיים ,כי אצל אדריכלים לכל אחד יש דעה משלו .איכשהו
התגברנו על העבודה תוך שנה והגענו לסקיצה" ,משחזרת שולמית
נדלר את תהליך התכנון הקבוצתי" .השיטה היתה שכולנו עבדנו על
סקיצות .כל אחד הביא ,ואחר כך בחרנו באיזו דרך ללכת .צריך לזכור
שזה לא מקרה שבחרו כמה הצעות; ההצעות היו דומות מאוד".
מאז ועד סוף העשור המשיך המשרד לצבור רצף של זכיות
בתחרויות :ב־ 1956פרס שלישי בתחרות על תכנון שיכון עובדי
המרכז הרפואי הדסה עין־כרם והאוניברסיטה העברית בירושלים;
ב־ 1957קנייה שנייה בתחרות על תכנון משכן הכנסת בירושלים;
וב־ 1959פרס שלישי על תכנון בית החייל בתל־אביב .למרבה הצער,
עדויות אדריכליות להצעות חשובות אלו הושלכו ולא שרדו .ב־1958
זכו הנדלרים בשיתוף ביקסון בתחרות על תכנון אולם תיאטרון
וקונצרטים ע"ש שרובר בשכונת טלביה בירושלים (תיאטרון ירושלים)
[עמ' ,]291-280ובעקבות הזכייה שולב ביקסון כשותף במשרד,
שנקרא מעתה נדלר־נדלר־ביקסון .העשור נחתם אפוא בשינוי
סגנוני מהותי ביצירת המשרד ,שלב מעבר לקראת גיבוש השפה
הברוטליסטית שמאפיינת רבות מהעבודות הקאנוניות שלו
בעשורים הבאים.
ב־ ,1946השנה שבה זכו שולמית ומיכאל נדלר בתכנון מדרשת רופין,
החל שמואל ביקסון ללמוד במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ,אך
שלושה חודשים לאחר תחילת הלימודים פרצה מלחמת העצמאות.
כצעיר ירושלמי בן 21ולוחם פלמ"ח השתתף ביקסון בקרבות ,נפצע
בזרועו על הר הצופים ,ולאחר הפציעה חזר לגדוד שש של חטיבת
הראל" .הלימודים הופסקו לשנה .כמה מן התלמידים נהרגו בקרבות.
כשחזרנו לטכניון התחלנו מהתחלה ולמדנו גם בחופשות" ,הוא נזכר.
ביקסון גדל בשכונת פועלים ליד בית הכרם בירושלים ,שם נולד
ב־ .1926אביו ,יצחק ביקסון ,יליד אסטוניה וחבר בתנועת "החלוץ",
עלה ארצה ב־ 1922והצטרף לגדוד העבודה בירושלים כסתת אבן.
כשהיה ביקסון בן שנה התיישבה המשפחה בשכונת בית הכרם.
אביו כבר היה אז קבלן סיתות שסיפק חומר גלם לבניית בניינים
רבים בירושלים ,שותף במחצבה באזור הכפר דיר־יאסין ,שהוסיף
453
